יעוץ לקראת סיבוב רביעי של הזרעות

עדיין מתאוששת מהבאסה, אבל חזרתי להתעמל ואני מרגישה שהגוף שלי חוזר לעצמו.

הגענו לפגישת יעוץ נוספת עם הרופא הפרטי, לקראת סיבוב רביעי של הזרעות+הורמונים (זו תהיה פעם שניה של הזרעה עם טיפול הורמונלי מלא)

נראה שהתוצאה הלא משהו של בדיקת ה- AMH שלי לא הרשימה את הרופא, שאמר שבכל מקרה אני צריכה לעשות 3 סבבים מלאים של הורמונים כדי לקבל את הקידום לטיפולי הפריה, ושהתוצאות אמנם נמוכות, אבל עדיין בסדר ולא מראות על ירידת פוריות בשנים הקרובות, ושנראה לו שיהיה לי מחזור עד גיל 45 למרות הנבואה המשפחתית שלכולם הוא מסתיים בגיל 38... מקווה שהוא יודע על מה הוא מדבר.

סיפרתי לו על תופאות הלוואי אחרי הפעם הקודמת - חזה נפוח וכואב כבר מהיום שאחרי ההזרעה ועד לקבלת המחזור - הוא אמר שזה בגלל ההורמונים שהזרקתי.
על זה שקיבלתי מחזור תוך 9 ימים מהטיפול ולא שבועיים כמו שאמור להיות, הוא אמר שזה מוזר מאוד ושננסה טיפול הורמונלי אחר.

הפעם אני אצטרך להזריק גונאל F במקום מנוגון (הגונאל הוא תכשיר כימי במקום המנוגון הביולוגי), ואני אתחיל להזריק מהיום הרביעי למחזור, וברמות הורמונים גבוהות יותר. מבאס מאוד כי ממש לא בא לי להכניס את החומרים האלה לגוף שלי, ושוב להתנפח.. אבל זה אמור להיות פשוט יותר להזרקה - התכשיר מגיע בצורת עט, וניתן להזריק אותו לבטן בלבד.

הרופא הזכיר שוב את נושא צילום הרחם - שגם משפר סטטיסטית סיכויים להיקלטות וגם טוב כדי לוודא שאין לי חסימה בשחלות. שוב סירבתי. מרגישה בטוחה שהכל אצלי תקין ולא רוצה לעבור טראומה נוספת.

בינתיים ממשיכה להינות מהחופש ולא לחשוב כל הזמן על ביוץ-סימנים-תקוות-מחשבות חיוביות

בדיקת רזרבה בשחלות - AMH

עוד בשנה שעברה, לפני שהתחתנו, הלכתי לגניקולוג ושאלתי אותו האם יש בדיקה שתגיד לי מה מצבי מבחינת הפוריות, שתנבא כמה שנות פוריות עוד נותרו לי. הוא ענה בהתנשאות שאין שום דרך כזאת.

הסיבה שחששתי היא שעל הנשים במשפחה שלי רובצת קללה גנטית - המחזור מפסיק כבר בגיל 38!

בתור מי שתמיד רצתה הרבה ילדים, זה רק גרם לי לתוספת לחץ. מה לעשות שלקח לי הרבה זמן למצוא את האדם הנכון להקים איתו משפחה..

סיפרתי את זה לרופא הפרטי אצלו אני מטופלת עכשיו, ולהפתעתי הוא אמר שדווקא יש בדיקה כזאת!
הבדיקה נקראת AMH. זו בדיקה חדשה יחסית והיא בודקת בקווים כלליים כמה שנות פוריות עוד נותרו.
הבדיקה מתבצעת באופן פרטי בלבד במכונים או בתי חולים.

עשיתי את הבדיקה בשבוע שעבר במעבדת רוזנבלט בת"א. הבדיקה היא בדיקת דם רגילה, פשוט את התוצאות מנתחים בעזרת מכונה מיוחדת, שעד לפני שנתיים לא היתה בארץ ואת התוצאות היו שולחים לפענוח בגרמניה. עלות הבדיקה היא 390 ש"ח.

אתמול התקבלו התוצאות והן לא ממש מעודדות - התוצאה שקיבלתי היא 0.67.

לפי הטבלה שמצורפת לבדיקה אלה הטווחים:

הטווח הטוב הוא ציון שנע בין 1-8
0.7-1 - סביר
0.4-0.6 - נמוך
פחות מ 0.4 זה כבר גיל הבלות או משהו.

הסיבה שרציתי לדעת היא כדי לא להמשיך בהזרעות עוד מלא זמן אם לא נותר לי הרבה, אלא להקפיא עוברים, כדי שתהיה לי אפשרות להכנס להריון גם בעתיד.
ביום ראשון אנחנו נפגשים עם הרופא והוא יוכל להסביר לי יותר לעומק את משמעות התוצאות.

הטיפול ההורמונלי המלא- תשובות לשאלות

בשמונה בבוקר שמנו פעמנו למרפאה של הרופא הפרטי.
הגענו קצת  לפניו והיינו לגמרי לבד במרפאה- איזה כיף!
לשמחתי הביקור הרגיע אותי מאוד, הרופא היה נחמד וקשוב וענה לכל השאלות שלנו.
הוחלט שאני מתחילה החודש טיפול הורמונלי מלא, עם הזרקות של מנוגון.
את הטיפול מתחילים בין היום השלישי לחמישי למחזור, ומכיוון שהיום אני נמצאת ביום החמישי למחזור, ומדובר ביום שישי, קיבלתי את הזריקה הראשונה כבר במהלך הפגישה, ע״י הרופא עצמו.
התרופה עשויה משתן של נשים בגיל הבלות, שעשיר בהורמונים מסוימים, שמבטלים את הביוץ הטבעי של הגוף, ומשרים מצב בו הוא מייצר זקיקים רבים כדי להגדיל סיכוי להיריון בהזרעה.
את הזריקה ניתן לתת בבטן או בישבן. כמובן שהעדפתי בישבן ( מזעזע אותי לחשוב על מחט בבטן) ואז מזריקים כמות כפולה לעומת הזרקה ישירה לבטן. הזריקה נמשכה מספר שניות, תחושה שורפת, אבל ממש לא נורא.
כעת אצטרך ללכת לקופ״ח כדי לקבל את הזריקה ב 5 ימים הקרובים, ואז אבצע בדיקת דם ו US.

מבחינת תשובות לשאלות שלי:
1. תרופות להשריית ביוץ לא גומרות את הרזרבה של הביציות בשחלה- האישה נולדת עם אלפי ביציות ומנצלת בחייה כ 400 בלבד, כך שאין סכנה שהטיפולים ״יגמרו״ לי את הביציות האחרונות. הרופא אמר שזה היה חשש שהובע בימים הראשונים של הטיפולים האלה, בשנות ה 80, והיום יודעים שזה לא נכון.

2. לגבי שאלתי אם לא עדיף להתחיל בשאיבת ביציות והקפאת עוברים ליתר בטחון- הוא אמר שלפי הבדיקות שלי אני לא נמצאת במצב של סיום תקופת פוריות, אבל ליתר בטחון הפנה אותי לבצע בדיקת MAH, שבודקת את הרזרבה השחלתית ומספקת אומדן לגבי שנות הפיריון הנותרות. את הבדיקה מבצעים באופן פרטי במכונים או בבי״ח, והיא עולה כ 200 ש״ח.

לשאלותיי על הפריה הרופא אמר שהוא בכלל לא חושב שנגיע לשם. ששנינו בריאים ומתפקדים היטב, ושהזרע של בעלי, שבעייתי מורפולוגית מפצה על כך בכמות הזרע, מה שהופך אותו לזרע באיכות נחמדה שאמור לעבוד גם ללא השבחה. הוא אמר שאני חייבת להיות יותר אופטימית ולשנות את הגישה.
בנוסף הוא אמר שאחרי חודש של טיפול הורמונלי עושים חודש הפסקה, ושאם נגיע לשם הוא ממליץ לעשות צילום רחם- גם כדי לוודא שאין חסימות. וגם כי סטטיסטית התהליך משפר סיכויי היקלטות.

באיזשהו מקום באמת נכנסתי להלך מחשבה שזה לא יעזור ושצריך להגיע להפריה. אני מתכוונת להפסיק עם זה, להשקיע יותר בחשיבה חיובית, להאמין שזה קורה עכשיו. שנינו מתפקדים מעולה והפעם זה יצליח!

אתמול הייתי בטקס הפרשת חלה של חברה שלי, שאמורה ללדת בעוד חודש. קראתי את הברכות המתאימות לכניסה להריון וביקשתי מהרבנית שתתפלל בשבילי- לא בוחלת בשום אמצעי שיביא לי את התינוק שלי! 

ריקנות

אבל! אבל גדול ונורא על תינוק נוסף שלא יוולד.

תינוק שכבר דמיינתי איך יראה ואיך ירגיש, ואיך יעצב את כל השנה הבאה

תינוק שהיה אמור להיוולד במזל טלה, כמה ימים לפני חג פורים.

תינוק שהיה אמור להסביר את כל התופעות שהיו לי בגוף מאז ההזרעה האחרונה.

הייתי בטוחה שאני ממש מרגישה אותו מתפתח, אבל כנראה שהכל היה רק תקוות שווא.

ועכשיו אני שוב מצטערת ששיתפתי את אמא שלי, וגם את שלו.

יושבת לידה ולא יודעת איך להגיד לה. גם היא בטוחה שהפעם זה הצליח.

זה התחיל אתמול בדימומים קטנים שחשבתי שהם בטח דימומי השתרשות, אבל הבוקר, בפיפי הראשון כבר היה ברור שזה דימום של ממש. בכיתי.

איזה ריקנות נוראה.