כל השנה האחרונה ניסיתי להקשיב כמה שיותר חזק לגוף שלי, להבחין בכל שינוי קטן שיוכל לבשר שאולי הפעם זה הצליח וההריון נקלט. מהאדם הכי לא שם לב לפרטים הפכתי למדען-חקרן ששם לב ומנהל רישומים של כל דבר.
לכן, אני שמחה מאוד לבשר שאצלי, כשזה הצליח, היו המון סימנים! סימנים שהתחילו כבר מרגע החזרת העוברים והיו שונים במובהק עבורי, מתחושות רגילות של לפני מחזור / לחץ וכו' וחלק מהסימנים הם כאלה שלא שקראתי עליהם אי פעם במדריכי האינטרנט שמסבירים על סימני הריון ראשונים.
אז ככה זה הרגיש אצלי:
> בחילה - כבר ביום החזרת העוברים התחלתי להרגיש בחילה - חשבתי שזה בגלל הכמות הגדולה של משככי הכאבים, אבל הבחילה המשיכה כל יום, מתחילה בשעות אחר הצהריים, בד"כ בין השעות 15:00-18:00
> אזניים סתומות - האוזניים התחילו להיסתם כמה ימים אחרי ההחזרה, וזה ממשיך עד עכשיו. האוזניים נסתמות בצהריים, בד"כ בשעה 12:00/13:00, וזה נמשך כמה שעות.
> דימום מהאף - זה קרה במשך 3 ימים רצופים, והתחיל 4 ימים אחרי ההחזרה. כנראה בימי ההשתרשות. זה היה הסימן שהכי עודד אותי, כי זכרתי שאחת החברות שלי סיפרה שעוד לפני שגילתה שהיא בהריון היה לה דימום מהאף.
> שיער בריא - די מהר השיער שלי התחיל לקבל מחמאות - הפך לזוהר, מלא נפח וחלק יותר, וזה מורגש במיוחד אחרי שבתקופת הטיפולים הוא נהיה נוראי במיוחד, מקורזל כזה, עם שוונצים ולא מסתדר
> חצ'קונים / פצעונים רבים, אבל עם זאת העור יותר זוהר.
> פיפי כל שניה - אבל משהו ממש מוגזם במיוחד ולא הגיוני, שגורם לי לקום כמה פעמים בלילה, ובכל ישיבה רגילה בבית קפה לפקוד את השירותים לפחות פעמיים.
> כאבים בבטן התחתונה - מגוון עצום של כאבים - דקירות, לחיצות בשחלות, כאבים בבטן התחתונה, כאבים שמקרינים לרגל, כאבים בהתיישבות, בהליכה ובקימה. כאבים קשים במיוחד בלילה, עם התכווצויות קטלניות, אבל לא כאבים כמו במחזור או בדלקת בדרכי השתן - אלא סוג של שילוב של שניהם, שמרגיש שהוא נובע ממקום שקרוב יותר לפני העור...
> עייפות - לא משהו קיצוני, אבל הרבה יותר מהרגיל, והתחלתי להיכנס לנמנם קצת מיד כשאני חוזרת מהעבודה.
> חוסר רצון לשתות קפה - עד כה נאבקתי בכמויות הקפה שלי, והצלחתי לרדת במאמץ רב מ 3 כוסות ל 2 ביום. אבל עכשיו פתאום אני מוזגת את כוס הקפה השניה ולא מסוגלת לשתות אותה, ולא מרגישה שום צורך או רצון בכלל.
> חוסר דחף מיני - אסף הרופא הוא בי"ח מחמיר - והם אסרו עלינו לקיים יחסי מין במהלך השבועיים של ההמתנה לבטא. בזמן הזה גיליתי שממש לא בא לי לעשות את זה, אפילו לא עם עצמי, ביחוד כשכל הגוף ממש כואב.
> גודש וכאבים בחזה - כל התקופה הזאת הציצי מרגיש נפוח וכואב מאוד למגע, הוא גדל מאוד (לשמחתו של בעל) ומרגיש כאילו הוא ממולא באבנים.
> בחילה אחרי מאכלים עם מיונז - לא יודעת אם זה במקרה כי אכלתי אותם בשעות הבחילה שלי, אבל זה מה שהרגשתי (בבקשה שזה לא יגרום לי להיגעל לנצח מסלט אוליביה)
> בטן נפוחה - אני לא יודעת אם זה המשך ישיר של האוביטרלים שהזרקתי לתמיכה ( 4 אוביטרלים) אבל אני אדם עם בטן שטוחה תמיד, ועכשיו הבטן שלי ממש נפוחה ועגולה ובולטת, והיא מוצקה יותר מבפנים, ובקיצור ממש נראית כמו בטן של תחילת הריון. וזה כיף לי!
עד כאן סימני הריון. לפני בדיקת הבטא עדכנתי את הרופא שלי מספר פעמים בתחושות האלה, והוא כתב לי שזה טוב שאני מרגישה דברים. בדיעבד הוא אמר לי שהיה אופטימי בגלל התחושות האלה שהיו לי :).
בכל אופן, היום אני נמצאת בדיוק באמצע הדרך בין בדיקת הבטא הראשונה שבישרה שאני בהריון סופסוף, לבין הבדיקה השניה, שתקבע שאכן הכל ממשיך להתפתח כמו שצריך בע"ה.
אני מתחילה להבין שכל התהליך הזה מלא בתקופות המתנה בלי סוף, זה לא מסתיים כשמקבלים תשובה חיובית, וזה לא נהיה יותר פשוט להעביר את הזמן בין בדיקה לבדיקה.
בימים האחרונים הורדתי מלא אפליקציות הריון, אני מנסה להבין מה אסור לי לאכול, נחה המון ונלחצת מכל האפצ'י חזק מדי, שלא יגרום חלילה לעובר/ים לוותר ולהתאבד לי מהרחם!
אגב, כבר כמה שבועות, עוד לפני תחילת פרוטוקול ה- IVF האחרון, אני לא שמה לק ולא צובעת שיער. אלה הדברים הבריאים החדשים שניסיתי הפעם. מוזר לי לראות את הציפורניים נטולות לק, ובינתיים גם צמחו לי מלא שורשים שסופר מציקים לי, אבל אני מנסה להתאפק עם זה כמה שיותר. לפחות עד הבדיקה הקרובה...
לכן, אני שמחה מאוד לבשר שאצלי, כשזה הצליח, היו המון סימנים! סימנים שהתחילו כבר מרגע החזרת העוברים והיו שונים במובהק עבורי, מתחושות רגילות של לפני מחזור / לחץ וכו' וחלק מהסימנים הם כאלה שלא שקראתי עליהם אי פעם במדריכי האינטרנט שמסבירים על סימני הריון ראשונים.
אז ככה זה הרגיש אצלי:
> בחילה - כבר ביום החזרת העוברים התחלתי להרגיש בחילה - חשבתי שזה בגלל הכמות הגדולה של משככי הכאבים, אבל הבחילה המשיכה כל יום, מתחילה בשעות אחר הצהריים, בד"כ בין השעות 15:00-18:00
> אזניים סתומות - האוזניים התחילו להיסתם כמה ימים אחרי ההחזרה, וזה ממשיך עד עכשיו. האוזניים נסתמות בצהריים, בד"כ בשעה 12:00/13:00, וזה נמשך כמה שעות.
> דימום מהאף - זה קרה במשך 3 ימים רצופים, והתחיל 4 ימים אחרי ההחזרה. כנראה בימי ההשתרשות. זה היה הסימן שהכי עודד אותי, כי זכרתי שאחת החברות שלי סיפרה שעוד לפני שגילתה שהיא בהריון היה לה דימום מהאף.
> שיער בריא - די מהר השיער שלי התחיל לקבל מחמאות - הפך לזוהר, מלא נפח וחלק יותר, וזה מורגש במיוחד אחרי שבתקופת הטיפולים הוא נהיה נוראי במיוחד, מקורזל כזה, עם שוונצים ולא מסתדר
> חצ'קונים / פצעונים רבים, אבל עם זאת העור יותר זוהר.
> פיפי כל שניה - אבל משהו ממש מוגזם במיוחד ולא הגיוני, שגורם לי לקום כמה פעמים בלילה, ובכל ישיבה רגילה בבית קפה לפקוד את השירותים לפחות פעמיים.
> כאבים בבטן התחתונה - מגוון עצום של כאבים - דקירות, לחיצות בשחלות, כאבים בבטן התחתונה, כאבים שמקרינים לרגל, כאבים בהתיישבות, בהליכה ובקימה. כאבים קשים במיוחד בלילה, עם התכווצויות קטלניות, אבל לא כאבים כמו במחזור או בדלקת בדרכי השתן - אלא סוג של שילוב של שניהם, שמרגיש שהוא נובע ממקום שקרוב יותר לפני העור...
> עייפות - לא משהו קיצוני, אבל הרבה יותר מהרגיל, והתחלתי להיכנס לנמנם קצת מיד כשאני חוזרת מהעבודה.
> חוסר רצון לשתות קפה - עד כה נאבקתי בכמויות הקפה שלי, והצלחתי לרדת במאמץ רב מ 3 כוסות ל 2 ביום. אבל עכשיו פתאום אני מוזגת את כוס הקפה השניה ולא מסוגלת לשתות אותה, ולא מרגישה שום צורך או רצון בכלל.
> חוסר דחף מיני - אסף הרופא הוא בי"ח מחמיר - והם אסרו עלינו לקיים יחסי מין במהלך השבועיים של ההמתנה לבטא. בזמן הזה גיליתי שממש לא בא לי לעשות את זה, אפילו לא עם עצמי, ביחוד כשכל הגוף ממש כואב.
> גודש וכאבים בחזה - כל התקופה הזאת הציצי מרגיש נפוח וכואב מאוד למגע, הוא גדל מאוד (לשמחתו של בעל) ומרגיש כאילו הוא ממולא באבנים.
> בחילה אחרי מאכלים עם מיונז - לא יודעת אם זה במקרה כי אכלתי אותם בשעות הבחילה שלי, אבל זה מה שהרגשתי (בבקשה שזה לא יגרום לי להיגעל לנצח מסלט אוליביה)
> בטן נפוחה - אני לא יודעת אם זה המשך ישיר של האוביטרלים שהזרקתי לתמיכה ( 4 אוביטרלים) אבל אני אדם עם בטן שטוחה תמיד, ועכשיו הבטן שלי ממש נפוחה ועגולה ובולטת, והיא מוצקה יותר מבפנים, ובקיצור ממש נראית כמו בטן של תחילת הריון. וזה כיף לי!
עד כאן סימני הריון. לפני בדיקת הבטא עדכנתי את הרופא שלי מספר פעמים בתחושות האלה, והוא כתב לי שזה טוב שאני מרגישה דברים. בדיעבד הוא אמר לי שהיה אופטימי בגלל התחושות האלה שהיו לי :).
בכל אופן, היום אני נמצאת בדיוק באמצע הדרך בין בדיקת הבטא הראשונה שבישרה שאני בהריון סופסוף, לבין הבדיקה השניה, שתקבע שאכן הכל ממשיך להתפתח כמו שצריך בע"ה.
אני מתחילה להבין שכל התהליך הזה מלא בתקופות המתנה בלי סוף, זה לא מסתיים כשמקבלים תשובה חיובית, וזה לא נהיה יותר פשוט להעביר את הזמן בין בדיקה לבדיקה.
בימים האחרונים הורדתי מלא אפליקציות הריון, אני מנסה להבין מה אסור לי לאכול, נחה המון ונלחצת מכל האפצ'י חזק מדי, שלא יגרום חלילה לעובר/ים לוותר ולהתאבד לי מהרחם!
אגב, כבר כמה שבועות, עוד לפני תחילת פרוטוקול ה- IVF האחרון, אני לא שמה לק ולא צובעת שיער. אלה הדברים הבריאים החדשים שניסיתי הפעם. מוזר לי לראות את הציפורניים נטולות לק, ובינתיים גם צמחו לי מלא שורשים שסופר מציקים לי, אבל אני מנסה להתאפק עם זה כמה שיותר. לפחות עד הבדיקה הקרובה...
 |
| אילוסטרציה: אני בהמתנה לבדיקה הבאה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה