שבוע 31. אתמול היינו בביקורת החודשית אצל הרופא. מדד באולטרסאונד את הילודה וקבע שהיא כבר שוקלת 2 קילו! שזה משקל שמתאים לשבוע 32. שמנמנה :) חוץ מזה אמר שהגודל שלה תקין והיא באחוזון ה- 50. היא מונחת עם הראש למטה במקום הנכון, הטוסיק בצד שמאל והרגליים פונות לצד ימין שלי.
הוא הדפיס לי כרטיס מעקב הריון שאותו אני אראה בבי"ח כשיגיע הרגע ללידה, וגם ביקש שאעשה בהקדם חיסון שעלת.
עברתי עכשיו על הרשומות הקודמות שלי בבלוג ומצאתי טיוטא שכתבתי עוד בהריון הקודם, לפני שנה וחצי. קראתי אז ספר חמוד מאוד שנקרא Bringing up bebe שמדבר על אמריקאית שעברה לפריז, ונולדו לה שם ילדים. היא משווה בין גידול הילדים בשתי הארצות, ומתארת את החינוך הצרפתי כמועדף. החינוך האמריקאי דומה מאוד לישראלי, והצרפתי דומה לרוסי. הנה סיכום התובנות העיקריות מהספר:
הספר עוסק בתחומי שינה, הרגלי אכילה וחינוך למשמעת וסבלנות.
ההשפעות החזקות על ההורות הצרפתית הגיעו מז'אן ג'ק רוסו ומפרנסואז דולטו.
> מגיל 0 חשוב לדבר לתינוק ולהסביר לו מה עושים ומה קורה לו. הם מבינים הכל אינטואיטיבית.
> דוחים לימוד קרוא וכתוב לגיל 6, ובינתיים עובדים על שיפור הדיבור.
> הקפדה על תודה, סליחה ושלום - שצריך להיאמר על ידי הילד בביטחון - משום שמדובר בצעד ראשון במערכת יחסים עם אחרים. כשהילד נכנס לבית הוא צריך להגיד שלום לכולם כמו המבוגרים, לא מוותרים לו כי הוא ילד.
הצרפתיות פחות מתלוננות על בעלים שלא עוזרים להן. מראש התפיסה שם היא פחות שיוויונית. יש דגש רב על הזוגיות - הזוגיות באה לפני הילדים ויש חשיבות עצומה לזמן של המבוגרים בכל יום. יוצאים הרבה לחופשות ללא ילדים ויש פחות יסורי מצפון ואשמה על בילוי ללא ילדים.
הרגלי שינה:
תמיד לעצור ל- 5 דקות לפני שניגשים לילד, כבר מגיל לידה או מספר שבועות.
בשום פנים ואופן אסור לקשר הליכה לישון להרגעה על הידיים או לאכילה.
בלילה אם דורש הרגעה לנסות הכל מלבד האכלה. האכלה תהיה מוצא אחרון.
לפעמים תינוק עושה קולות כשהוא בין מחזורי שינה. לפני שניגשים אליו יש לוודא שאכן הוא ער לגמרי כדי לא להרוס לו את מחזור השינה.
מגיל 4 חודשים האכלה בשעות קבועות - 8, 12, 16, 20. כך מרגילים אותו לזמנים המקובלים במשפחה והוא הופך לחלק ממנה ולא לגורם משבש.
לימוד להתאפקות:
למשל לאפות עוגה יחד אך לאכול אותה רק בשעת הנשנוש המותרת - 16:00.
הפרדה בין פעילויות בהן צוחקים ומרעישים לעומת פעילויות שדורשות שקט.
לתת לילד לבצע פעולות כמו הכנת עוגה שלמה בלי לפקח על כל צעד.
מסגרת נוקשה שבתוכה חופש - לא מתפשרים על שעות שינה, אוכל, טלויזיה, לבישת בגדים מטופשים בחוץ. בבית יכול ללבוש מה שרוצה - בחוץ ההורה מחליט.
אכילה:
בצרפת כמעט ואין ילדים שמנים. אין תפריטי ילדים במסעדות. התפיסה היא שחייבים ללמד ילד לאכול הכל כחלק מהחינוך. אין דבר כזה לאכול רק סוג אוכל אחד או רק מרקם מסוים. העצה היא להישאר רגועים ונייטרליים ולא להכריח, אבל גם לא להציע מזון חלופי, ולנסות שוב עם אותו אוכל אחרי כמה ימים.
הילד שותף להכנת האוכל. מדברים איתו על איזה טעם יש לאוכל, שומרים את זה קליל ומשחקי.
שוקולד הוא חלק מהתפריט. אוכלים אותו כקינוח לצהריים או לארוחת 4 (אבל לא בארוחת ערב) בניגוד לגישה שאומרת לא להרשות ממתקים בכלל ואז הילד מתנפל כשהוא רואה את זה.
במסיבות וימי הולדת, לפעמים שוקו, אבל הכל בכמות קטנה וללא הגזמה. יש בספר מתכון לשוקו ביתי: ליטר חלב דל שומן, 2 כפות קקאו - מרתיחים, מוזגים לילדים, והם שמים סוכר לבד כל אחד לפי טעמו.
השורה התחתונה היא שההורה הוא המחליט והקובע - אין שוויון בהיררכיה עם הילדים.
אין משא ומתן - ההורה קובע לילד מהי הדרך וזהו - הוא צריך לציית. ההורה צריך להיות בטוח בעצמו כשאומר לילד לא.
הוא הדפיס לי כרטיס מעקב הריון שאותו אני אראה בבי"ח כשיגיע הרגע ללידה, וגם ביקש שאעשה בהקדם חיסון שעלת.
עברתי עכשיו על הרשומות הקודמות שלי בבלוג ומצאתי טיוטא שכתבתי עוד בהריון הקודם, לפני שנה וחצי. קראתי אז ספר חמוד מאוד שנקרא Bringing up bebe שמדבר על אמריקאית שעברה לפריז, ונולדו לה שם ילדים. היא משווה בין גידול הילדים בשתי הארצות, ומתארת את החינוך הצרפתי כמועדף. החינוך האמריקאי דומה מאוד לישראלי, והצרפתי דומה לרוסי. הנה סיכום התובנות העיקריות מהספר:
הספר עוסק בתחומי שינה, הרגלי אכילה וחינוך למשמעת וסבלנות.
ההשפעות החזקות על ההורות הצרפתית הגיעו מז'אן ג'ק רוסו ומפרנסואז דולטו.
> מגיל 0 חשוב לדבר לתינוק ולהסביר לו מה עושים ומה קורה לו. הם מבינים הכל אינטואיטיבית.
> דוחים לימוד קרוא וכתוב לגיל 6, ובינתיים עובדים על שיפור הדיבור.
> הקפדה על תודה, סליחה ושלום - שצריך להיאמר על ידי הילד בביטחון - משום שמדובר בצעד ראשון במערכת יחסים עם אחרים. כשהילד נכנס לבית הוא צריך להגיד שלום לכולם כמו המבוגרים, לא מוותרים לו כי הוא ילד.
הצרפתיות פחות מתלוננות על בעלים שלא עוזרים להן. מראש התפיסה שם היא פחות שיוויונית. יש דגש רב על הזוגיות - הזוגיות באה לפני הילדים ויש חשיבות עצומה לזמן של המבוגרים בכל יום. יוצאים הרבה לחופשות ללא ילדים ויש פחות יסורי מצפון ואשמה על בילוי ללא ילדים.
הרגלי שינה:
תמיד לעצור ל- 5 דקות לפני שניגשים לילד, כבר מגיל לידה או מספר שבועות.
בשום פנים ואופן אסור לקשר הליכה לישון להרגעה על הידיים או לאכילה.
בלילה אם דורש הרגעה לנסות הכל מלבד האכלה. האכלה תהיה מוצא אחרון.
לפעמים תינוק עושה קולות כשהוא בין מחזורי שינה. לפני שניגשים אליו יש לוודא שאכן הוא ער לגמרי כדי לא להרוס לו את מחזור השינה.
מגיל 4 חודשים האכלה בשעות קבועות - 8, 12, 16, 20. כך מרגילים אותו לזמנים המקובלים במשפחה והוא הופך לחלק ממנה ולא לגורם משבש.
לימוד להתאפקות:
למשל לאפות עוגה יחד אך לאכול אותה רק בשעת הנשנוש המותרת - 16:00.
הפרדה בין פעילויות בהן צוחקים ומרעישים לעומת פעילויות שדורשות שקט.
לתת לילד לבצע פעולות כמו הכנת עוגה שלמה בלי לפקח על כל צעד.
מסגרת נוקשה שבתוכה חופש - לא מתפשרים על שעות שינה, אוכל, טלויזיה, לבישת בגדים מטופשים בחוץ. בבית יכול ללבוש מה שרוצה - בחוץ ההורה מחליט.
אכילה:
בצרפת כמעט ואין ילדים שמנים. אין תפריטי ילדים במסעדות. התפיסה היא שחייבים ללמד ילד לאכול הכל כחלק מהחינוך. אין דבר כזה לאכול רק סוג אוכל אחד או רק מרקם מסוים. העצה היא להישאר רגועים ונייטרליים ולא להכריח, אבל גם לא להציע מזון חלופי, ולנסות שוב עם אותו אוכל אחרי כמה ימים.
הילד שותף להכנת האוכל. מדברים איתו על איזה טעם יש לאוכל, שומרים את זה קליל ומשחקי.
שוקולד הוא חלק מהתפריט. אוכלים אותו כקינוח לצהריים או לארוחת 4 (אבל לא בארוחת ערב) בניגוד לגישה שאומרת לא להרשות ממתקים בכלל ואז הילד מתנפל כשהוא רואה את זה.
במסיבות וימי הולדת, לפעמים שוקו, אבל הכל בכמות קטנה וללא הגזמה. יש בספר מתכון לשוקו ביתי: ליטר חלב דל שומן, 2 כפות קקאו - מרתיחים, מוזגים לילדים, והם שמים סוכר לבד כל אחד לפי טעמו.
השורה התחתונה היא שההורה הוא המחליט והקובע - אין שוויון בהיררכיה עם הילדים.
אין משא ומתן - ההורה קובע לילד מהי הדרך וזהו - הוא צריך לציית. ההורה צריך להיות בטוח בעצמו כשאומר לילד לא.
