הי!
שלום!
לא יאומן שכבר עברה כמעט שנה.
שנה אינטנסיבית ומדהימה של להיות אמא, להיות משפחה, ולגדל את האפרוח המושלם ביותר שלנו שמשמחת אותנו כל יום מחדש. וגם שנה בה חשבנו כל הזמן על להביא ילד נוסף.
בביקורת של חודש וחצי אחרי הלידה הרופא חסר הטקט שלי ניסה לשכנע אותי לקחת גלולות, אמרתי לו שאם פתאום אכנס להריון ספונטני זה יהיה נס מבחינתי וסופר משמח, אבל הוא טען שאני לא מבינה מה אני אומרת ושזה יהיה לי גרוע נפשית להיכנס להריון נוסף כ"כ מהר. הוא גם אמר שיש מלא מקרים כמו שלי, של שנים בטיפולי פוריות, שאחרי הריון הצליחו בקלילות להיכנס להריון ספונטני.
בכללי כולם שיתפו אותי בסיפורים אופטימיים על איך אחרי לידה הגוף מתחדש, וכבר יודע מה לעשות, ונכנסים להריון ממש מהר.
אז לי זה לא קרה. לא לקחנו אמצעי מניעה, ניסינו טבעי, וכבר אחרי חצי שנה נפגשנו שוב עם בר-חוה וחזרנו לטיפולים, אבל לצערי זה שוב תהליך שצריך לעבור. (אגב המחזור הגיע 7 חודשים אחרי הלידה, שבוע וחצי אחרי סיום ההנקה)
אז סיכום החודשים האחרונים הוא שנותרו לנו 2 מוקפאים מהסבב המוצלח. אחד הוחזר ולא צלח.
ואז עשינו שאיבה - חזרנו על הפרוטוקול המוכח שלנו ושילבנו עם מיון זרע אצל ברטוב. אבל מההתחלה נראה היה שיש מעט ביציות, ושיש הבדלים גדולים בגודל בין הזקיקים - חלק גדולים וחלק קטנטנים. בסה"כ נשאבו 7, הופרו 4 ורק אחת שרדה :((
ריכזנו בה את כל התקוות שלנו, אבל כבר באותו יום הרגשתי שזה לא נקלט. הרגשתי ריקה. שום דקירות והתרחשויות ברחם, בלי אוזניים סתומות ודימום מהאף, ממש שום כלום. והיום הגיעה התשובה הרשמית - בטא 4 :(
אז עכשיו נותר לנו קפוא אחד. וזהו חזרה לשגרת טיפולים.
מאחלת לנו שב 2019 אכנס להריון בריא ומוצלח, שאצליח לשמור על רוגע ואופטימיות, שאחזור להתעמל, שאקפיד לאכול בריא, ושאמצא קצת זמן לעצמי לבד ולזוגיות שלנו.
מה חדש אצלכן?
שלום!
לא יאומן שכבר עברה כמעט שנה.
שנה אינטנסיבית ומדהימה של להיות אמא, להיות משפחה, ולגדל את האפרוח המושלם ביותר שלנו שמשמחת אותנו כל יום מחדש. וגם שנה בה חשבנו כל הזמן על להביא ילד נוסף.
בביקורת של חודש וחצי אחרי הלידה הרופא חסר הטקט שלי ניסה לשכנע אותי לקחת גלולות, אמרתי לו שאם פתאום אכנס להריון ספונטני זה יהיה נס מבחינתי וסופר משמח, אבל הוא טען שאני לא מבינה מה אני אומרת ושזה יהיה לי גרוע נפשית להיכנס להריון נוסף כ"כ מהר. הוא גם אמר שיש מלא מקרים כמו שלי, של שנים בטיפולי פוריות, שאחרי הריון הצליחו בקלילות להיכנס להריון ספונטני.
בכללי כולם שיתפו אותי בסיפורים אופטימיים על איך אחרי לידה הגוף מתחדש, וכבר יודע מה לעשות, ונכנסים להריון ממש מהר.
אז לי זה לא קרה. לא לקחנו אמצעי מניעה, ניסינו טבעי, וכבר אחרי חצי שנה נפגשנו שוב עם בר-חוה וחזרנו לטיפולים, אבל לצערי זה שוב תהליך שצריך לעבור. (אגב המחזור הגיע 7 חודשים אחרי הלידה, שבוע וחצי אחרי סיום ההנקה)
אז סיכום החודשים האחרונים הוא שנותרו לנו 2 מוקפאים מהסבב המוצלח. אחד הוחזר ולא צלח.
ואז עשינו שאיבה - חזרנו על הפרוטוקול המוכח שלנו ושילבנו עם מיון זרע אצל ברטוב. אבל מההתחלה נראה היה שיש מעט ביציות, ושיש הבדלים גדולים בגודל בין הזקיקים - חלק גדולים וחלק קטנטנים. בסה"כ נשאבו 7, הופרו 4 ורק אחת שרדה :((
ריכזנו בה את כל התקוות שלנו, אבל כבר באותו יום הרגשתי שזה לא נקלט. הרגשתי ריקה. שום דקירות והתרחשויות ברחם, בלי אוזניים סתומות ודימום מהאף, ממש שום כלום. והיום הגיעה התשובה הרשמית - בטא 4 :(
אז עכשיו נותר לנו קפוא אחד. וזהו חזרה לשגרת טיפולים.
מאחלת לנו שב 2019 אכנס להריון בריא ומוצלח, שאצליח לשמור על רוגע ואופטימיות, שאחזור להתעמל, שאקפיד לאכול בריא, ושאמצא קצת זמן לעצמי לבד ולזוגיות שלנו.
מה חדש אצלכן?
