מאז העדכון האחרון שלי חלו ההתרחשויות הבאות:
הגעתי בשבוע 36 לביקורת שגרתית אצל הגינקולוג שלי, והוא ביצע הערכת משקל וקבע שהעוברית גדולה ממש, עם ראש שמתאים לשבוע 40 ומשקל כללי 3750 (בשבוע 36+5).
אמר שיהיה לי מאוד קשה ללדת עובר כזה גדול ושהוא ממליץ לי על קיסרי, ושלח אותי למיון שיביטו גם, ויחליטו איך כדאי להתקדם.
הגעתי לאיכילוב למחרת בבוקר, שבוע 36+6, בדקו אותי והגיעו למסקנה שהערכת המשקל של הרופא שלי מדויקת, ושכדאי לעשות זירוז או קיסרי, אבל קודם שאלך לעשות העמסת סוכר 100 (את הערכת סוכר 50 עברתי בציון 119 ולכן לא נשלחתי לעשות 100 מלכתחילה, אבל הם טוענים שזה לא מחייב שהתוצאה הראשונה מדויקת, וגם שהיו צריכים לשלוח אותי כבר אחרי הלידה הראשונה לבדוק אם אולי יש לי סכרת בגלל התינוקת הגדולה שנולדה לנו). אם יוצא שיש לי סכרת הריון הדילמה נפתרת והם ימליצו על קיסרי.
אז למחרת עשיתי העמסת סוכר 100, בכלל לא נוראי בעיני, לא היו שום תופעות לוואי, ואחה"צ התוצאות הגיעו, כאשר התוצאה החריגה היחידה היא של המצב בצום - 97 , כאשר הגבול העליון בסקאלה הוא 95. ויתר התוצאות היו מאוזנות לגמרי. הנחתי שהכל טוב ושמחתי, למרות ששוב נותרתי עם ההחלטה הקשה אם לבחור בלידה וגינלית שיכולה להסתיים גרוע או קיסרי, שזה גם לא פשוט.
יום אחרי ההעמסה הגענו שוב לאיכילוב, שוב מוניטור, בדיקת לחץ דם, פיפי וכל זה. ואז כשהרופאה הסתכלה על התוצאות היא אמרה שיש לי סכרת! שמספיק ערך אחד מחוץ לסקאלה כדי לקבוע זאת, ושדווקא הערך במצב צום הוא חשוב יותר מאחרים. היא התקשרה להתייעץ עם שתי קולגות והוחלט שאחזור בעוד שבוע, בשבוע 38 בדיוק, ואז יעשו לי שוב הערכת משקל לעובר ונחליט סופית איך להתקדם.
הסיבה שהם רוצים שנמתין היא שלעובר יהיה יותר טוב להיות כמה שיותר בבטן. בינתיים ביקשו שאתחיל לשמור על דיאטה של סכרת! לקבוע תור לדיאטנית והכל.
אז קבעתי דיאטנית, אבל זה יקרה רק בעוד שבוע, וחיפשתי קצת הנחיות באינטרנט, ואני מנסה לצמצם פחמימות וסוכרים וזה לא קל בכלל. מאז שאמרו לי את זה אני עוד יותר מרגישה בחסרונם של ממתקים וגם לא בטוחה מה הטעם כשנותרו רק שבוע- שבועיים עד הלידה.
שלחתי את הממצאים האלה לגינקולוג שלי והוא טוען שזה בכלל לא נקרא סכרת אלא "פוטנציאל לסכרת" ובכך סיים את הדיון.
ליתר בטחון התחלתי לברר על קיסרי, וקבעתי תור טנטטיבי לשבוע 39+5, יומיים בלבד לפני תאריך הלידה המשוער שלי, שתכלס אין לי מושג איך אצליח לסחוב עד אז. ההריון הזה קשה לי ממש, אני כבדה, בקושי הולכת, רגליים נפוחות, כל כמה צעדים יש לי זרמים ושרירים שנתפסים ברגליים, ובנוסף כמעט לא ישנה וסוחבת דברים כבדים (תינוקת).
למצב של זירוז לידה כמו בפעם שעברה ממש לא בא לי להגיע, אז אני תולה תקוות שהצירים יגיעו באופן טבעי בימים הקרובים..
הגעתי בשבוע 36 לביקורת שגרתית אצל הגינקולוג שלי, והוא ביצע הערכת משקל וקבע שהעוברית גדולה ממש, עם ראש שמתאים לשבוע 40 ומשקל כללי 3750 (בשבוע 36+5).
אמר שיהיה לי מאוד קשה ללדת עובר כזה גדול ושהוא ממליץ לי על קיסרי, ושלח אותי למיון שיביטו גם, ויחליטו איך כדאי להתקדם.
הגעתי לאיכילוב למחרת בבוקר, שבוע 36+6, בדקו אותי והגיעו למסקנה שהערכת המשקל של הרופא שלי מדויקת, ושכדאי לעשות זירוז או קיסרי, אבל קודם שאלך לעשות העמסת סוכר 100 (את הערכת סוכר 50 עברתי בציון 119 ולכן לא נשלחתי לעשות 100 מלכתחילה, אבל הם טוענים שזה לא מחייב שהתוצאה הראשונה מדויקת, וגם שהיו צריכים לשלוח אותי כבר אחרי הלידה הראשונה לבדוק אם אולי יש לי סכרת בגלל התינוקת הגדולה שנולדה לנו). אם יוצא שיש לי סכרת הריון הדילמה נפתרת והם ימליצו על קיסרי.
אז למחרת עשיתי העמסת סוכר 100, בכלל לא נוראי בעיני, לא היו שום תופעות לוואי, ואחה"צ התוצאות הגיעו, כאשר התוצאה החריגה היחידה היא של המצב בצום - 97 , כאשר הגבול העליון בסקאלה הוא 95. ויתר התוצאות היו מאוזנות לגמרי. הנחתי שהכל טוב ושמחתי, למרות ששוב נותרתי עם ההחלטה הקשה אם לבחור בלידה וגינלית שיכולה להסתיים גרוע או קיסרי, שזה גם לא פשוט.
יום אחרי ההעמסה הגענו שוב לאיכילוב, שוב מוניטור, בדיקת לחץ דם, פיפי וכל זה. ואז כשהרופאה הסתכלה על התוצאות היא אמרה שיש לי סכרת! שמספיק ערך אחד מחוץ לסקאלה כדי לקבוע זאת, ושדווקא הערך במצב צום הוא חשוב יותר מאחרים. היא התקשרה להתייעץ עם שתי קולגות והוחלט שאחזור בעוד שבוע, בשבוע 38 בדיוק, ואז יעשו לי שוב הערכת משקל לעובר ונחליט סופית איך להתקדם.
הסיבה שהם רוצים שנמתין היא שלעובר יהיה יותר טוב להיות כמה שיותר בבטן. בינתיים ביקשו שאתחיל לשמור על דיאטה של סכרת! לקבוע תור לדיאטנית והכל.
אז קבעתי דיאטנית, אבל זה יקרה רק בעוד שבוע, וחיפשתי קצת הנחיות באינטרנט, ואני מנסה לצמצם פחמימות וסוכרים וזה לא קל בכלל. מאז שאמרו לי את זה אני עוד יותר מרגישה בחסרונם של ממתקים וגם לא בטוחה מה הטעם כשנותרו רק שבוע- שבועיים עד הלידה.
שלחתי את הממצאים האלה לגינקולוג שלי והוא טוען שזה בכלל לא נקרא סכרת אלא "פוטנציאל לסכרת" ובכך סיים את הדיון.
ליתר בטחון התחלתי לברר על קיסרי, וקבעתי תור טנטטיבי לשבוע 39+5, יומיים בלבד לפני תאריך הלידה המשוער שלי, שתכלס אין לי מושג איך אצליח לסחוב עד אז. ההריון הזה קשה לי ממש, אני כבדה, בקושי הולכת, רגליים נפוחות, כל כמה צעדים יש לי זרמים ושרירים שנתפסים ברגליים, ובנוסף כמעט לא ישנה וסוחבת דברים כבדים (תינוקת).
למצב של זירוז לידה כמו בפעם שעברה ממש לא בא לי להגיע, אז אני תולה תקוות שהצירים יגיעו באופן טבעי בימים הקרובים..
