אחרי הטרפת של יום רביעי בה בעלי נאלץ להזריק לי אוביטרל לבטן, חיכינו במתח להזרעה של יום חמישי.
בגלל שהזרקתי את האוביטרל ב 15:00 בצהריים, וזה אמור לגרום לביוץ 36 שעות אחרי זה, קצת הלחיץ אותי שנבצע את ההזרעה ב 21:30, כלומר 30 וקצת שעות בלבד אחרי ההזרקה, אבל לא היתה אפשרות אחרת, וגם קראתי איפשהו שבין 30 -40 ומשהו שעות אחרי ההזרקה זה בסדר)
ב 20:45 התייצבנו במרפאה עם הזרע, (זרע שאגרנו במשך 5 ימים!) הרופא הראה לנו מה התהליך שהוא עושה עם הנוזלים השונים והמכונות, ויצאנו להמתין חצי שעה בגלידריה שבחוץ (אני לא אכלתי כי קראתי שעדיף לא לאכול מאכלים קרים כשמנסים להרות).
כשחזרנו היו שם 2 זוגות שנקבע להם תור והם נראו מתוסכלים מזה שנכנסנו לפניהם...
הטיפול היה מהיר ולא כואב (בלי דימום כמו שהיה לי אחרי ההזרעות בקופה), תוך כדי עצמתי עיניים ונשכתי לבעל אומלל את היד תוך שהוא מספר לי סיפורים על עיזים וחתולים (הייתי כ"כ במתח שלא שמעתי כלום, הוא אמר לי בדיעבד שזה מה שהיה)
המשכתי לשכב עוד קצת בזמן שהרופא ובעל סוגרים את ענייני התשלום, ואז הרופא אמר שהוא מתלבט אם כדאי לבצע עוד הזרעה.. השארתי את זה להחלטתו והוא ביקש שנגיע אליו למחרת - ביום שישי, ב 8 בבוקר, בבית חולים אסף הרופא. (כלומר זה יהיה כ 42 שעות אחרי הזרקת האוביטרל)
די קיוויתי שכבר סיימתי עם הטיפולים לשבוע זה, אבל אני אעשה הכל כדי שזו תהיה הפעם האחרונה..
המחיר עבור 2 ההזרעות היה 1000 ש"ח, ואנחנו ננסה להשיג החזר דרך הביטוח הפרטי של בעלי.
ביום שישי השכמנו קום ב 6:30 והתחלנו להתארגן. אסף הרופא זה מקום עצום שנראה כמו בסיס צבאי ולקח לנו זמן למצוא לאן צריך להגיע. הכל תמיד מסורבל ולא ברור במקומות חדשים - הגענו למזכירות, הדלת סגורה, מלא זוגות מחכים בתור והתבקשנו להמתין כמה דקות, תוך שאני בלחץ שהזרע לא יהיה בחוץ יותר משעה..
בקיצור ממש לא התנאים שלהם אתה מצפה כשאתה משלם על רפואה פרטית.
מסרנו את הזרע, הלכנו לחכות (שעה) בארומה, אספנו את הזרע - שכאן משום מה לא ביקשו לשמור אותו בחזייה, ואמרו שממש אין צורך כי הרופא הוא בבנין שמעבר לכביש.
הגענו לחדר הטיפול והרופא אמר שמתוך סקרנות הוא רוצה לבצע אולטרסאונד ולראות מה קורה בפנים. הוא מצא 2 זקיקים גדולים בצד ימין ועוד אחד בצד שמאל ואמר שהרירית שלי היא הכי יפה שהוא ראה :)
הוא ביקש שאשתה 2 ליטר ביום בשבועיים הקרובים ולא אעסוק בפעילות גופנית ווידא שאני נוסעת הביתה לנוח.
ישבתי קצת בחוץ באוויר הנעים. הסתכלתי על העצים וקראתי תפילה מיוחדת לזרע בר קיימא שקיבלתי בהפרשת חלה שהייתי בה השבוע. הסתכלתי על פוסט התמונות החיוביות שלי ודמיינתי חזק את התשובה החיובית שאקבל עוד שבועיים. בדרך הביתה חשבנו על שמות לתינוקות, רפאל ודפנה, ואולי גם נופר ותמר.
בערב אירחנו את המשפחה של בעלי אצל אמא שלי. הכנתי חלה ולשתי אותה בעצמי ולא בקיצ'ן אייד כדי לקיים את המצווה כהלכתה, וגם הדלקתי נרות שבת, אומנם בחופזה כי לכולם זה היה נראה מוזר החזרה בתשובה הזאת, אבל עדיין.
כך הסתיים שבוע שלם של זריקות ומרפאות ומתחילים שבועיים של ציפייה אופטימית וחיובית לבאות.
בגלל שהזרקתי את האוביטרל ב 15:00 בצהריים, וזה אמור לגרום לביוץ 36 שעות אחרי זה, קצת הלחיץ אותי שנבצע את ההזרעה ב 21:30, כלומר 30 וקצת שעות בלבד אחרי ההזרקה, אבל לא היתה אפשרות אחרת, וגם קראתי איפשהו שבין 30 -40 ומשהו שעות אחרי ההזרקה זה בסדר)
ב 20:45 התייצבנו במרפאה עם הזרע, (זרע שאגרנו במשך 5 ימים!) הרופא הראה לנו מה התהליך שהוא עושה עם הנוזלים השונים והמכונות, ויצאנו להמתין חצי שעה בגלידריה שבחוץ (אני לא אכלתי כי קראתי שעדיף לא לאכול מאכלים קרים כשמנסים להרות).
כשחזרנו היו שם 2 זוגות שנקבע להם תור והם נראו מתוסכלים מזה שנכנסנו לפניהם...
הטיפול היה מהיר ולא כואב (בלי דימום כמו שהיה לי אחרי ההזרעות בקופה), תוך כדי עצמתי עיניים ונשכתי לבעל אומלל את היד תוך שהוא מספר לי סיפורים על עיזים וחתולים (הייתי כ"כ במתח שלא שמעתי כלום, הוא אמר לי בדיעבד שזה מה שהיה)
המשכתי לשכב עוד קצת בזמן שהרופא ובעל סוגרים את ענייני התשלום, ואז הרופא אמר שהוא מתלבט אם כדאי לבצע עוד הזרעה.. השארתי את זה להחלטתו והוא ביקש שנגיע אליו למחרת - ביום שישי, ב 8 בבוקר, בבית חולים אסף הרופא. (כלומר זה יהיה כ 42 שעות אחרי הזרקת האוביטרל)
די קיוויתי שכבר סיימתי עם הטיפולים לשבוע זה, אבל אני אעשה הכל כדי שזו תהיה הפעם האחרונה..
המחיר עבור 2 ההזרעות היה 1000 ש"ח, ואנחנו ננסה להשיג החזר דרך הביטוח הפרטי של בעלי.
ביום שישי השכמנו קום ב 6:30 והתחלנו להתארגן. אסף הרופא זה מקום עצום שנראה כמו בסיס צבאי ולקח לנו זמן למצוא לאן צריך להגיע. הכל תמיד מסורבל ולא ברור במקומות חדשים - הגענו למזכירות, הדלת סגורה, מלא זוגות מחכים בתור והתבקשנו להמתין כמה דקות, תוך שאני בלחץ שהזרע לא יהיה בחוץ יותר משעה..
בקיצור ממש לא התנאים שלהם אתה מצפה כשאתה משלם על רפואה פרטית.
מסרנו את הזרע, הלכנו לחכות (שעה) בארומה, אספנו את הזרע - שכאן משום מה לא ביקשו לשמור אותו בחזייה, ואמרו שממש אין צורך כי הרופא הוא בבנין שמעבר לכביש.
הגענו לחדר הטיפול והרופא אמר שמתוך סקרנות הוא רוצה לבצע אולטרסאונד ולראות מה קורה בפנים. הוא מצא 2 זקיקים גדולים בצד ימין ועוד אחד בצד שמאל ואמר שהרירית שלי היא הכי יפה שהוא ראה :)
הוא ביקש שאשתה 2 ליטר ביום בשבועיים הקרובים ולא אעסוק בפעילות גופנית ווידא שאני נוסעת הביתה לנוח.
ישבתי קצת בחוץ באוויר הנעים. הסתכלתי על העצים וקראתי תפילה מיוחדת לזרע בר קיימא שקיבלתי בהפרשת חלה שהייתי בה השבוע. הסתכלתי על פוסט התמונות החיוביות שלי ודמיינתי חזק את התשובה החיובית שאקבל עוד שבועיים. בדרך הביתה חשבנו על שמות לתינוקות, רפאל ודפנה, ואולי גם נופר ותמר.
בערב אירחנו את המשפחה של בעלי אצל אמא שלי. הכנתי חלה ולשתי אותה בעצמי ולא בקיצ'ן אייד כדי לקיים את המצווה כהלכתה, וגם הדלקתי נרות שבת, אומנם בחופזה כי לכולם זה היה נראה מוזר החזרה בתשובה הזאת, אבל עדיין.
כך הסתיים שבוע שלם של זריקות ומרפאות ומתחילים שבועיים של ציפייה אופטימית וחיובית לבאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה