השבוע עברתי את מחזור ההזרעה הרביעי.
הפעם תהליך ההזרעה היה כואב וטראומתי, ודרש יום מנוחה בבית להתאוששות, אבל עכשיו אני רגועה ואופטימית ומנסה לתת לדברים לקרות ולא לחשוב על זה יותר מדי!
התהליך התחיל אחרי 5 ימים בהם הזרקתי גונאל F - מיום שבת ועד רביעי.
ביום חמישי ביצעתי אולטרסאונד ובדיקת דם בבוקר, ונמצא שיש לי 3 זקיקים בסה"כ, כולם בשחלה הימנית, בשמאלית היו רק כמה קטנים ולא נחשבים. גודל הזקיקים - 18, 14, ו 14 מ''מ.
שוחחתי עם הרופא והוא ביקש שאזריק שוב גונאל בחמישי בערב, בשישי יום הפסקה כדי שהזקיקים יבשילו עוד, ובשבת בבוקר (9:00) להזריק אוביטרל. קבענו להיפגש להזרעה ביום ראשון ב 20:30.
בחמישי בערב החלטתי ללכת למקווה, זכרתי את התחושה הטהורה והטובה שקיבלתי שם לפני החתונה וחשבתי שזה לא יזיק. החוויה היתה מאכזבת, המקווה שמיועד לטובלות שאינן כלות קטן מאוד, הבלנית היתה די לחוצה, ולא הרגשתי את השלווה שקיוויתי שאקבל לאחר הטבילה.
ביום ראשון הגענו לבצע את ההזרעה, 36.5 שעות לאחר זריקת האוביטרל, כלומר הפעם ביצענו את זה בדיוק בזמן, לא לפני או אחרי הזמן המשוער של הביוץ, אלא ממש בדיוק בזמן האופטימלי..
לפני ביצוע ההזרעה בוצע US, ונמצא שהזקיקים אכן גדלו, אבל לא התרבו. הרופא גם הראה לי את דופן הרירית - שמורכבת מ 3 שכבות, שביניהן אמורה להתמקם הביצית המופרה.
אני לא יודעת למה אבל הפעם הליך ההזרעה כאב מאוד!
זה הרגיש כאילו המפסק תפס איתו חתיכות עור פנימיות ומשך אותן. בנוסף הרופא לא הצליח לכוון את המזרק למקום הנכון והתהליך לקח המון זמן, והיה טראומתי. מקווה מאוד שזו הפעם האחרונה.
הפעם הרופא החליט לא לבצע הזרעה נוספת למחרת, אלא ביקש מאיתנו לקיים יחסי מין לפנות בוקר. הגוף שלי כאב ממש וזה לא היה כיף, אבל עשינו את זה ונשארתי לשכב קצת עם הרגליים למעלה. זה היה בערך ב 7:30 בבוקר, כלומר 46 שעות אחרי האוביטרל.
בגלל כאבי הבטן הקשים שהיו לי אחרי ההזרעה לקחתי חופש ונשארתי לנוח בבית ביום למחרת
מבחינת המשך התהליך אם חלילה לא נצליח - אנחנו טסים לירח דבש בסוף ספטמבר והיה חשוב לנו לתכנן מראש את המשך הטיפולים - הרופא אמר שניתן לבצע אולטרסאונד ביום השני למחזור כדי לוודא שלא נותרו ציסטות, ואז אפשר יהיה להמשיך למחזור טיפול נוסף ללא חודש הפסקה.
מבחינת המשך לטיפולי הפריה - אין דרישה לרצף של טיפולים הורמונליים, כך שניתן לרווח אותם, ועדיין כשנשלים 3 מחזורים של הזרעה בשילוב טיפול הורמונלי מלא - נוכל להמשיך להפריות.
מאז ההזרעה הבטן שלי נפוחה מאוד, החזה גדוש וכואב, ויש לי הרבה יותר תאבון מהרגיל. מרגישה שמנה ומגושמת, אבל לפי הרופא אלא תופעות הלוואי של ההורמונים.
הפעם אני נוקטת בגישה "הטבעית" - לא משקיעה במחשבות חיוביות, מנסה לא לחשוב על זה בכלל, זה יקרה בזמן הנכון. אבל כן ממשיכה לאכול בריא מהרגיל ולהתעמל ככל הניתן. וגם קניתי אננס טרי, כי לפי פורומים מסוימים זה עוזר בהשתרשות :) כה טעים!
מחשבה חיובית לסיכום - גם רישיון נהיגה השגתי רק בניסיון הרביעי.. אז אולי 4 זה מספר המזל :)
הפעם תהליך ההזרעה היה כואב וטראומתי, ודרש יום מנוחה בבית להתאוששות, אבל עכשיו אני רגועה ואופטימית ומנסה לתת לדברים לקרות ולא לחשוב על זה יותר מדי!
התהליך התחיל אחרי 5 ימים בהם הזרקתי גונאל F - מיום שבת ועד רביעי.
ביום חמישי ביצעתי אולטרסאונד ובדיקת דם בבוקר, ונמצא שיש לי 3 זקיקים בסה"כ, כולם בשחלה הימנית, בשמאלית היו רק כמה קטנים ולא נחשבים. גודל הזקיקים - 18, 14, ו 14 מ''מ.
שוחחתי עם הרופא והוא ביקש שאזריק שוב גונאל בחמישי בערב, בשישי יום הפסקה כדי שהזקיקים יבשילו עוד, ובשבת בבוקר (9:00) להזריק אוביטרל. קבענו להיפגש להזרעה ביום ראשון ב 20:30.
בחמישי בערב החלטתי ללכת למקווה, זכרתי את התחושה הטהורה והטובה שקיבלתי שם לפני החתונה וחשבתי שזה לא יזיק. החוויה היתה מאכזבת, המקווה שמיועד לטובלות שאינן כלות קטן מאוד, הבלנית היתה די לחוצה, ולא הרגשתי את השלווה שקיוויתי שאקבל לאחר הטבילה.
ביום ראשון הגענו לבצע את ההזרעה, 36.5 שעות לאחר זריקת האוביטרל, כלומר הפעם ביצענו את זה בדיוק בזמן, לא לפני או אחרי הזמן המשוער של הביוץ, אלא ממש בדיוק בזמן האופטימלי..
לפני ביצוע ההזרעה בוצע US, ונמצא שהזקיקים אכן גדלו, אבל לא התרבו. הרופא גם הראה לי את דופן הרירית - שמורכבת מ 3 שכבות, שביניהן אמורה להתמקם הביצית המופרה.
אני לא יודעת למה אבל הפעם הליך ההזרעה כאב מאוד!
זה הרגיש כאילו המפסק תפס איתו חתיכות עור פנימיות ומשך אותן. בנוסף הרופא לא הצליח לכוון את המזרק למקום הנכון והתהליך לקח המון זמן, והיה טראומתי. מקווה מאוד שזו הפעם האחרונה.
הפעם הרופא החליט לא לבצע הזרעה נוספת למחרת, אלא ביקש מאיתנו לקיים יחסי מין לפנות בוקר. הגוף שלי כאב ממש וזה לא היה כיף, אבל עשינו את זה ונשארתי לשכב קצת עם הרגליים למעלה. זה היה בערך ב 7:30 בבוקר, כלומר 46 שעות אחרי האוביטרל.
בגלל כאבי הבטן הקשים שהיו לי אחרי ההזרעה לקחתי חופש ונשארתי לנוח בבית ביום למחרת
מבחינת המשך התהליך אם חלילה לא נצליח - אנחנו טסים לירח דבש בסוף ספטמבר והיה חשוב לנו לתכנן מראש את המשך הטיפולים - הרופא אמר שניתן לבצע אולטרסאונד ביום השני למחזור כדי לוודא שלא נותרו ציסטות, ואז אפשר יהיה להמשיך למחזור טיפול נוסף ללא חודש הפסקה.
מבחינת המשך לטיפולי הפריה - אין דרישה לרצף של טיפולים הורמונליים, כך שניתן לרווח אותם, ועדיין כשנשלים 3 מחזורים של הזרעה בשילוב טיפול הורמונלי מלא - נוכל להמשיך להפריות.
מאז ההזרעה הבטן שלי נפוחה מאוד, החזה גדוש וכואב, ויש לי הרבה יותר תאבון מהרגיל. מרגישה שמנה ומגושמת, אבל לפי הרופא אלא תופעות הלוואי של ההורמונים.
הפעם אני נוקטת בגישה "הטבעית" - לא משקיעה במחשבות חיוביות, מנסה לא לחשוב על זה בכלל, זה יקרה בזמן הנכון. אבל כן ממשיכה לאכול בריא מהרגיל ולהתעמל ככל הניתן. וגם קניתי אננס טרי, כי לפי פורומים מסוימים זה עוזר בהשתרשות :) כה טעים!
מחשבה חיובית לסיכום - גם רישיון נהיגה השגתי רק בניסיון הרביעי.. אז אולי 4 זה מספר המזל :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה