שנת 2016!!
כמה אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אחווה הריון ואהפוך לאמא!
שנת 2015 היתה טובה אלי מהרבה בחינות. עברנו את שנת הנישואין הראשונה והיו לנו הרבה חוויות כיפיות ביחד, אבל זו גם היתה שנה קשה של נסיונות להרות, עם כ"כ הרבה משברים, תקוות נכזבות, כאבים פיזיים והתמודדויות עם פחדים ומחשבות לילה איומות. אני עוד זוכרת איך הזריקה הראשונה בבטן גרמה לי להתקף חרדה, ואיך רציתי לברוח כשראיתי את גודל המזרק שאיתו מתבצעת הזרעה...
בינתיים עבר שבוע מאז ההחזרה, וההמתנה היא לא פשוטה.
לקחתי חופשה של 3 ימים בלבד מהעבודה, ובדיעבד היה עדיף שאשאר יותר זמן בבית. בינתיים לא היה יום בו לא כאבה לי הבטן, כאבים כמו סוג של מחזור, אבל יותר חד ופנימי ופחות התכווצויות.
בנוסף בערך 4 ימים אחרי ההליך התחילו להיסתם לי האוזניים והיה לי דימום מהאף. אני מרגישה כאילו נתפס לי שריר ברחם, שמקרין גם על הרגל ומקשה עלי בכל פעולה - קשה ללכת, קשה להתיישב, קשה לקום..
בשני הלילות האחרונים המצב החמיר ואני מרגישה שאני לא יכולה למצוא תנוחת שינה שלא כואבת, הדבר היחיד שמציק פחות זה כשאני שוכבת על הגב - וככה אני לא מצליחה להירדם בכלל.
התייעצתי עם הרופא שאמר שכל אלה תופעות נורמליות, ושהכי חשוב זה להמשיך לשתות הרבה ולוודא שיש לי גם פיפי בהתאם. חוץ מזה אני מזריקה חצי אוביטרל כל 3 ימים לתמיכה בזקיק הצהוב, וזה מנפח את הבטן וגורם לציצי להרגיש כאילו עשו לי הגדלה עם כדורי ברזל!
אני מנסה להזכיר לעצמי כל הזמן שאני בהריון עד שלא יוכח אחרת, ומנסה לדמיין את העוברונים משתרשים היטב, צומחים בריאים והופכים לילדים ממשיים. מקווה שכל תופעות הלוואי שיש לי מבשרות טובות. נותר עוד שבוע לחכות...
כמה אני מקווה שזו תהיה השנה שבה אחווה הריון ואהפוך לאמא!
שנת 2015 היתה טובה אלי מהרבה בחינות. עברנו את שנת הנישואין הראשונה והיו לנו הרבה חוויות כיפיות ביחד, אבל זו גם היתה שנה קשה של נסיונות להרות, עם כ"כ הרבה משברים, תקוות נכזבות, כאבים פיזיים והתמודדויות עם פחדים ומחשבות לילה איומות. אני עוד זוכרת איך הזריקה הראשונה בבטן גרמה לי להתקף חרדה, ואיך רציתי לברוח כשראיתי את גודל המזרק שאיתו מתבצעת הזרעה...
בינתיים עבר שבוע מאז ההחזרה, וההמתנה היא לא פשוטה.
לקחתי חופשה של 3 ימים בלבד מהעבודה, ובדיעבד היה עדיף שאשאר יותר זמן בבית. בינתיים לא היה יום בו לא כאבה לי הבטן, כאבים כמו סוג של מחזור, אבל יותר חד ופנימי ופחות התכווצויות.
בנוסף בערך 4 ימים אחרי ההליך התחילו להיסתם לי האוזניים והיה לי דימום מהאף. אני מרגישה כאילו נתפס לי שריר ברחם, שמקרין גם על הרגל ומקשה עלי בכל פעולה - קשה ללכת, קשה להתיישב, קשה לקום..
בשני הלילות האחרונים המצב החמיר ואני מרגישה שאני לא יכולה למצוא תנוחת שינה שלא כואבת, הדבר היחיד שמציק פחות זה כשאני שוכבת על הגב - וככה אני לא מצליחה להירדם בכלל.
התייעצתי עם הרופא שאמר שכל אלה תופעות נורמליות, ושהכי חשוב זה להמשיך לשתות הרבה ולוודא שיש לי גם פיפי בהתאם. חוץ מזה אני מזריקה חצי אוביטרל כל 3 ימים לתמיכה בזקיק הצהוב, וזה מנפח את הבטן וגורם לציצי להרגיש כאילו עשו לי הגדלה עם כדורי ברזל!
אני מנסה להזכיר לעצמי כל הזמן שאני בהריון עד שלא יוכח אחרת, ומנסה לדמיין את העוברונים משתרשים היטב, צומחים בריאים והופכים לילדים ממשיים. מקווה שכל תופעות הלוואי שיש לי מבשרות טובות. נותר עוד שבוע לחכות...
את פשוט מדהימה!
השבמחקכ"כ נהנית לקרוא את הבלוג שלך.
איזה כיף לקבל תגובות כאלה! תודה רבה ובשורות טובות :*
מחק