הטכנאית שאלה בת כמה אני וכתבה הערה על התוצאות לגבי הרזרבה השחלתית שלי.
זה די הרס לי את המצב רוח. לא שאני לא יודעת שהרזרבה שלי נמוכה או משהו, אבל זה שהיא רואה את זה באולטראסאונד זה לא מבשר טובות
ואז דיברתי עם חברה ששאלה איך הטיפול מתקדם, והיא ממש חמודה ותמיד רוצה לעזור אבל היא שאלה אם לא כדאי שאפנה לטיפול משלים כי אולי יש לי חסימות שמונעות ממני להכנס להריון.
איך אני שונאת שאומרים דברים כאלה! איזה חסימות יכולות להיות לי כשזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם כבר שנים. וכל הקטע של להעביר את האשמה אלי.
בכל אופן, חזרתי הביתה, אירחנו חברים בדירה החדשה שלנו, ופתאום ב 21 ראיתי שקיבלתי הנחיות דחופות מבר חווה להתחיל להזריק פרגובריס! והתרופות בבית של אמא שלי בכלל, וכבר כל המכבי פארמים סגורים..
בעל הלך לסבב סופר פארם ואחרי כמה נסיונות כשמצא את הפרגובריס הסתבר שכמות לזריקה של יום אחד עולה 1000 שקל! אז ויתרנו על זה , נפרדנו מהחברים, נסעתי לבד לאמא שלי והספקתי להזריק ב 22:45..
צריכה להמשיך ככה עד יום רביעי, מה שיהיה אתגרי כי קבענו בילויי ערב לכל יום השבוע. אני אצטרך להזריק בשירותים של הבארבי איכשהו, אבל זה מוסיף עניין לזריקות המשעממות! חח
אני כ״כ מקווה שהסיבוב הזה יצליח, ושאני אצליח לשחרר את החששות ואת המחשבות שמתגנבות שמה אם אני אצטרך לעבור את החיים שלי ללא ילדים :(
בכל אופן בצד החיובי, יש לי מלא תקווה שנספיק טיפול אחרון החודש, וממש כמו בשנה שעברה גם את השנה הזאת אני אפתח בהריון.
כל התקוות שלי יתגשמו וסופסוף אחרי כל התלאות נהיה משפחה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה