זה קשה, כואב ומייאש כשהדרך מתארכת. קשה לשמור על אופטימיות בכל פעם כאילו זו הפעם הראשונה.
אבל זה כמו בדייטים - יכול לקחת מיליוני דייטים, את יכולה להרגיש שאין שום מכסה שמתאים בדיוק לסיר שלך, ובסוף, אם רק מתמידים בזה ומצליחים לשמור על אופטימיות, ולא מתעסקים בזה יותר מדי - זה קורה.
זה חייב לקרות, ועכשיו כשאני בתקופה הקשה של שבועיים המתנה לבטא, אני פשוט אצטרך להעסיק את עצמי, לפגוש מלא חברים ולהנות מהתקופה הקסומה נטולת הזריקות :)
ביום חמישי היתה השאיבה - הצליחו לשאוב 7 ביציות כמו שראו באולטרסאונד, וזה הכי הרבה שהיה לי אי פעם.
התעוררתי מהשאיבה עם כאבים, כמו בפעם ההיא שהצליחה ואני מנסה לראות בזה סימן חיובי. הפעם הכאבים לא נגרמו מסיבוב שחלות אלא כנראה מכמות הדקירות שהיתה רבה ממה שאני רגילה בדר"כ.
את הסופ"ש כולו ביליתי בבית מתפתלת מכאבים שהרגישו כמו אגן מתפרק+גזים. קראתי שזה משהו שכיח שקורה.
רק בשבת בערב עדכנו אותי שהצליחו ליצור 4 הפריות (קצת התאכזבתי) וההחזרה נקבעה ליום ראשון.
התהליך הפעם היה ממש רגוע ונעים, לא כאב לי בכלל ויצאתי משם שמחה ואופטימית. הכאבים נמשכו אבל כבר למחרת חזרתי לעבודה.
ועכשיו ההמתנה הגדולה. אני פוחדת להתאכזב שוב.. מאוד לא רוצה להגיע ל IVF5, ובכל פעם שאני נשברת קשה יותר לקום ולחזור למחשבות החיוביות.
אני מנסה לדמיין את התינוק קיים. לדמיין אותנו משחקים ביחד או ישנים ביחד, להפוך את הנוכחות שלו למציאותית. אבל לפעמים כשאני נשברת אני מדמיינת את הקשיים שבגידול תינוק, וחושבת על היתרונות של חיים ללא ילדים (אבל לא באמת משתכנעת).
אה חוץ מזה במסגרת הטיפולים המשונים אצל בר חוה אמרו לי שערכי בלוטת התריס שלי תקינים, אבל כדי להגביר סיכויים להריון צריך להוריד אותם עוד - ונתנו לי תרופה לקחת - יוטירקס, וגם ביקשו שאפנה לאנדוקרינולוג להמשך השגחה וטיפול, אז היום הייתי אצלו והוא טען שאין שום הצדקה בשבילי לתרופות כאלה כי הערכים שלי תקינים לגמרי, אבל גם אמר שהמינון שאני לוקחת לא אמור לגרום נזק.. מוזר מאוד אבל בינתיים אני אצטרך לשים מבטחי בבר חוה.
אבל זה כמו בדייטים - יכול לקחת מיליוני דייטים, את יכולה להרגיש שאין שום מכסה שמתאים בדיוק לסיר שלך, ובסוף, אם רק מתמידים בזה ומצליחים לשמור על אופטימיות, ולא מתעסקים בזה יותר מדי - זה קורה.
זה חייב לקרות, ועכשיו כשאני בתקופה הקשה של שבועיים המתנה לבטא, אני פשוט אצטרך להעסיק את עצמי, לפגוש מלא חברים ולהנות מהתקופה הקסומה נטולת הזריקות :)
ביום חמישי היתה השאיבה - הצליחו לשאוב 7 ביציות כמו שראו באולטרסאונד, וזה הכי הרבה שהיה לי אי פעם.
התעוררתי מהשאיבה עם כאבים, כמו בפעם ההיא שהצליחה ואני מנסה לראות בזה סימן חיובי. הפעם הכאבים לא נגרמו מסיבוב שחלות אלא כנראה מכמות הדקירות שהיתה רבה ממה שאני רגילה בדר"כ.
את הסופ"ש כולו ביליתי בבית מתפתלת מכאבים שהרגישו כמו אגן מתפרק+גזים. קראתי שזה משהו שכיח שקורה.
רק בשבת בערב עדכנו אותי שהצליחו ליצור 4 הפריות (קצת התאכזבתי) וההחזרה נקבעה ליום ראשון.
התהליך הפעם היה ממש רגוע ונעים, לא כאב לי בכלל ויצאתי משם שמחה ואופטימית. הכאבים נמשכו אבל כבר למחרת חזרתי לעבודה.
ועכשיו ההמתנה הגדולה. אני פוחדת להתאכזב שוב.. מאוד לא רוצה להגיע ל IVF5, ובכל פעם שאני נשברת קשה יותר לקום ולחזור למחשבות החיוביות.
אני מנסה לדמיין את התינוק קיים. לדמיין אותנו משחקים ביחד או ישנים ביחד, להפוך את הנוכחות שלו למציאותית. אבל לפעמים כשאני נשברת אני מדמיינת את הקשיים שבגידול תינוק, וחושבת על היתרונות של חיים ללא ילדים (אבל לא באמת משתכנעת).
אה חוץ מזה במסגרת הטיפולים המשונים אצל בר חוה אמרו לי שערכי בלוטת התריס שלי תקינים, אבל כדי להגביר סיכויים להריון צריך להוריד אותם עוד - ונתנו לי תרופה לקחת - יוטירקס, וגם ביקשו שאפנה לאנדוקרינולוג להמשך השגחה וטיפול, אז היום הייתי אצלו והוא טען שאין שום הצדקה בשבילי לתרופות כאלה כי הערכים שלי תקינים לגמרי, אבל גם אמר שהמינון שאני לוקחת לא אמור לגרום נזק.. מוזר מאוד אבל בינתיים אני אצטרך לשים מבטחי בבר חוה.
היי wonder woman !!!
השבמחקכבר כמה ימים שאני קוראת פוסט אחרי פוסט שלך!
כל-כך מרותקת ומבינה למצבך!
בעזרת השם שתדעי בשורות טובות ומשמחות!
גם אני בדיוק לפני שאיבה שניה, משתדלת תמיד לשמור על אופטימיות ואמונה!
מחכה כבר לפוסט הבא, שבת שלום יקרה.
תודה מורן! איזה כיף שאהבת את הבלוג :) שיהיה לך מלא בהצלחה בתהליך
מחקתודה רבה!
מחקיש לך טיפים לפני שאיבה? /-:
האמת שאין לי טיפים, כי זה השלב הכי פחות מלחיץ בכל התהליך מבחינתי! הטיפ היחיד זה לקחת חופש לפחות את היום של השאיבה ולמחרת ולראות קומדיות ברצף, גם אחרי החזרה! כי מצאו במחקר כלשהו שזה משפר סיכויי היקלטות :)
מחק