רק היום, שבוע וחמישה ימים אחרי המועד המשוער של המחזור קיבלתי מחזור.
הכל בגלל הסינרל המנוול!
לפי החישוב שלי אם הטיפול הבא יצליח, אני אקבל את הבשורה המרגשת בדיוק ביומולדת 39 שלי. אין דבר שאני רוצה יותר.
אני חושבת הרבה על למה אני בכלל רוצה ילדים.
אף פעם לא הייתי טובה עם ילדים. האם זה יהיה כ"כ שווה את זה כשבסוף נצליח?
בעל אומר שהוא יהיה מסופק גם אם לא יהיו לנו ילדים. כל עוד יש לנו אחד את השני ונוכל לבלות מלא ביחד ולא צריך להתמודד עם הקשיים של ההורות.
אני חושבת שאני רוצה ילדים כדי לא להיות לבד. כי אני בת יחידה ורוצה שתהיה המשכיות למשפחה שלי. כדי להרגיש את החוויה האנושית הזאת של הריון ולידה והורות שכולם מתארים כמדהימה. כדי לחוות מחדש את הילדות שלי ואת כל שלבי החיים ולהרגיש שאני יוצרת שינוי גם בעצמי וגם בילד. וליצור ילד שיהיה חצי אני וחצי בעל נראה לי הדבר הכי מרגש בעולם ואני מאוד מאוד רוצה להכיר אותם.
אבל בעיקר זו המועקה והריקנות, שאני יודעת ששום דבר אחר לא יוכל למלא.
כל פעם שעוד מישהי סביבנו בהריון זה צובט. הנה הם כבר בהריון שני ואנחנו עדיין בנסיונות..
מצד שני, למזלנו אנחנו נמצאים בסביבה של אנשים שגם מתחתנים מאוחר, והרבה מהם בכלל לא רוצים ילדים אף פעם, אז אנחנו מרגישים פחות חריגים ועוד יש לנו אנשים לבלות איתם בזוגות.. זה בטח קשה פי מיליון לחוות את זה כשמוקפים בסביבה מעודדת ילודה יותר.
אולי בכל זאת זה לא יהיה נורא כ"כ להיות רק אני ובעל וטיולים מסביב לעולם, ארוחות יוקרה, ומלא מלא חיות מחמד?
הכל בגלל הסינרל המנוול!
לפי החישוב שלי אם הטיפול הבא יצליח, אני אקבל את הבשורה המרגשת בדיוק ביומולדת 39 שלי. אין דבר שאני רוצה יותר.
אני חושבת הרבה על למה אני בכלל רוצה ילדים.
אף פעם לא הייתי טובה עם ילדים. האם זה יהיה כ"כ שווה את זה כשבסוף נצליח?
בעל אומר שהוא יהיה מסופק גם אם לא יהיו לנו ילדים. כל עוד יש לנו אחד את השני ונוכל לבלות מלא ביחד ולא צריך להתמודד עם הקשיים של ההורות.
אני חושבת שאני רוצה ילדים כדי לא להיות לבד. כי אני בת יחידה ורוצה שתהיה המשכיות למשפחה שלי. כדי להרגיש את החוויה האנושית הזאת של הריון ולידה והורות שכולם מתארים כמדהימה. כדי לחוות מחדש את הילדות שלי ואת כל שלבי החיים ולהרגיש שאני יוצרת שינוי גם בעצמי וגם בילד. וליצור ילד שיהיה חצי אני וחצי בעל נראה לי הדבר הכי מרגש בעולם ואני מאוד מאוד רוצה להכיר אותם.
אבל בעיקר זו המועקה והריקנות, שאני יודעת ששום דבר אחר לא יוכל למלא.
כל פעם שעוד מישהי סביבנו בהריון זה צובט. הנה הם כבר בהריון שני ואנחנו עדיין בנסיונות..
מצד שני, למזלנו אנחנו נמצאים בסביבה של אנשים שגם מתחתנים מאוחר, והרבה מהם בכלל לא רוצים ילדים אף פעם, אז אנחנו מרגישים פחות חריגים ועוד יש לנו אנשים לבלות איתם בזוגות.. זה בטח קשה פי מיליון לחוות את זה כשמוקפים בסביבה מעודדת ילודה יותר.
אולי בכל זאת זה לא יהיה נורא כ"כ להיות רק אני ובעל וטיולים מסביב לעולם, ארוחות יוקרה, ומלא מלא חיות מחמד?
היי לילי, הגעתי היום לבלוג שלך לראשונה..
השבמחקהאמת שאין לי משהו חכם לומר, רק לומר עד כמה זה מדהים שאת מתחזקת את הבלוג הזה לאורך כל התהליך שאת עוברת, ומשתפת את המחשבות הכל כך מוכרות לי.
אני רואה שהתחלת את הבלוג באפריל 2015, אנחנו התחלנו לנסות במאי 2015. שנה בערך לא עשינו משהו מיוחד חוץ ממעקב זקיקים לקראת הסוף, ואז עברתי רופא והתחלתי עם זריקות אוביטרל ונרות למשך עוד כמעט שנה- די לקחנו את הזמן ואפשר לומר שהיינו שאננים למרות שאני אהיה בת 32 עוד כמה חודשים. לפני חודשיים עברתי צילום רחם טראומטי בו גילו שיש לי חסימות בחצוצרות בשני הצדדים ועשו לי צינתור בשתיהן במקום, חשבתי שהבנתי סוף סוף למה אני לא מצליחה אבל גם מאז לא הצלחנו. החודש עשינו הזרעה בפעם הראשונה ואני באמת חשבתי שאולי זה יצליח- אבל אני אמורה לקבל מחזור עוד יומיים ואני כבר מרגישה את כל התחושות הרגילות של לפני מחזור. מה גם שלא חשתי כלל כאבי השרשה או דימום של השרשה. כאילו לא קרה כלום. וזה ממש מדכא. גם הדיכאון שלי מעיד על המחזור המתקרב.. אבל הבלוג שלך מעודד אותי!
עצם זה שהיית בהיריון רק אומר שאת יותר קרובה לזה ממישהי שלא נקלטה אף פעם, (כמוני למשל). את יודעת שהגוף שלך מסוגל לקלוט ולתחזק עובר, וזה עניין של זמן ונסיונות עד שזה יצליח.
לפני כמה חודשים אמרתי לעצמי שאני צריכה לדמיין את עצמי בהיריון, או שיש לי ילד או ילדה, ואני ממש צריכה לעבוד בזה ולתרגל את עצמי לחשוב על זה כל יום כי ככה אני "אזמן" לעצמי את זה. חייבת לציין שלא הקפדתי, ואני הולכת לחזור לזה.
סליחה שחפרתי :) תודה על הבלוג, את באמת כותבת מרגש, מצחיק ואינפורמטיבי כאחד!
תודה רבה על התגובה המרגשת! כשקיבלתי אותה הייתי עדיין בשלב מדוכדך ולא הייתי מסוגלת לתקשר, אבל עכשיו שאני בתהליך חזרה לי האופטימיות. מקווה ששתינו נצליח בקרוב ובקלות ונשכח את הייסורים מאחור
מחקהי לילי,נחשפתי לבלוג שלך לפני שנה וחצי כאשר גם אנחנו היינו בנסיונות להביא ילד. בלוג שלך עודד אותי והרגשתי שאני לא לבד בכל התחושות. רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שאל תתיאשי וכן תנסי עוד ועוד. כי בסוף זה משתלם. אני כבר בשבוע 29 ומצפה לבת אחרי נסיונות של שנה וחצי ובעזרת הפריה.גם לי היו משברים שהביאו אותי למחשבה למה אני צריכה את זה. אני מאמינה שכל דבר בא בזמן שלו וגם הזמן שלך יגיע. תודה רבה לך שחשפת את הבלוג ורוצה להאמין שאתם עדיין בנסיונות ואני בטוחה שתצליחו.
השבמחקהי! תודה רבה על העידוד, אין לך מושג כמה זה עוזר ומשמח. מאחלת לך לידה קלה והרבה נחת :)
מחקהיי לילי, מקווה שאת בטוב.
השבמחקרציתי לשאול - כשכן נקלטת, האם היה זה מעובר טרי או קפוא?
הקפיאו לי שני עוברים בסבב האחרון, ואני פשוט מרגישה שזה ״בזבוז״ עוברים טובים מפני שקליטת עובר קפוא היא כמעט אפסית.. איך זה היה במקרה שלך?
הי, כשכן נקלטתי זה היה עוברים טריים.. אבל אני לא שמעתי על סטטיסטיקה שאומרת שהמוקפאים פחות טובים.
מחקדווקא בר חוה תמיד אומר שבמחזור ללא הורמונים ועם מוקפאים יש יותר סיכויים להצלחה.