שבוע 35! שבוע הבא מתחילה את התשיעי :)
אתמול הייתי בביקורת החודשית אצל הגניקולוג. הוא העריך שהמשקל של העוברית הוא כרגע 2700-2800 גרם וזה אומר שהיא באחוזון ה 60-70. חוץ מזה הוא הפנה אותי לבדיקות דם ושתן ואמר לי לחזור אליו עוד שבועיים - אם לא אלד עד אז!
ביקשתי לעשות גם בדיקת GBS - שהרבה מדברים עליה סביבי לאחרונה. לצערי הרופא אמר שהשכיחות של המחלה בישראל היא נמוכה מאוד ולכן משרד הבריאות כבר לא ממליץ על הבדיקה, ושאם אני רוצה לעשות את זה בפרטי אז אני יכולה.. סביבי יש נשים במכבי שכן קיבלו הפניה לבדיקה אז אני אנסה לברר על זה עוד בשבוע הבא עם האחיות ובסיור שקבענו בבי"ח מאיר.
חוץ מזה סיימנו השבוע 4 שיעורי הכנה ללידה שעשינו דרך מכבי. היה נחמד מאוד בעיניי, זה בעיקר חידש לי את נושא התרגילים והתנועתיות שאמורים לסייע לעובר להיוולד. מקווה להצליח לתרגל את זה עד התאריך המשוער.
התאריך המשוער אגב הוא עוד קצת פחות מחודש! זה ממש בלתי נתפס.. הבנתי שזה גנטי התאריך שבו יולדים ונראה שבמשפחה שלי כל הנשים ילדו בערך במועד המדויק..
מבחינת תחושות ותופעות אני שמחה להגיד שלא היו לי שום חשקים מיוחדים, או אכילה מופרזת, אין לי כאבי גב או אגן ואני מתפקדת בסדר. הדבר היחיד שמציק לי ממש זה הגירודים. הם התחילו בפטמות ועלו לחזה, ועכשיו מתמקדים בעיקר בבטן ובירכיים הפנימיות. ניסיתי ככל יכולתי להימנע מלמרוח את המשחה האנטיביוטית שרשמו לי - בטאקורטן ג'י, אבל הגעתי למצב של התחרפנות מוחלטת ומרחתי את זה - זה עזר בשניה..
חוץ מזה יש יותר פיפי, אני קמה 3 פעמים בלילה לשירותים, וכשאני אומרת קמה זה בעיקר מגלגלת את עצמי החוצה מהמיטה.
השינוי החיצוני העיקרי הוא הפופיק שנכנע למתיחה ועכשיו הוא אפילו בולט קצת החוצה. הזוי ביותר. תמיד לא אהבתי מגע בפופיק ועכשיו כשהוא על פני השטח הוא חשוף יותר למגע, ואפילו אתמול באולטרסאונד הרופא עבר ממש עליו עם המכשיר. מצמרר להיזכר!
עשינו השבוע גם צילומי הריון. אם לא היתה לי חברה צלמת כנראה לא היינו עושים את זה, אבל היה כיף ביותר ואני ממש ממליצה. זו גם חוויה זוגית כיפית וגם זו מזכרת שכיף להיזכר בה תמיד. כבר הדפסתי כמה תמונות ומסגרנו אחת מהן.
אתמול הייתי בביקורת החודשית אצל הגניקולוג. הוא העריך שהמשקל של העוברית הוא כרגע 2700-2800 גרם וזה אומר שהיא באחוזון ה 60-70. חוץ מזה הוא הפנה אותי לבדיקות דם ושתן ואמר לי לחזור אליו עוד שבועיים - אם לא אלד עד אז!
ביקשתי לעשות גם בדיקת GBS - שהרבה מדברים עליה סביבי לאחרונה. לצערי הרופא אמר שהשכיחות של המחלה בישראל היא נמוכה מאוד ולכן משרד הבריאות כבר לא ממליץ על הבדיקה, ושאם אני רוצה לעשות את זה בפרטי אז אני יכולה.. סביבי יש נשים במכבי שכן קיבלו הפניה לבדיקה אז אני אנסה לברר על זה עוד בשבוע הבא עם האחיות ובסיור שקבענו בבי"ח מאיר.
חוץ מזה סיימנו השבוע 4 שיעורי הכנה ללידה שעשינו דרך מכבי. היה נחמד מאוד בעיניי, זה בעיקר חידש לי את נושא התרגילים והתנועתיות שאמורים לסייע לעובר להיוולד. מקווה להצליח לתרגל את זה עד התאריך המשוער.
התאריך המשוער אגב הוא עוד קצת פחות מחודש! זה ממש בלתי נתפס.. הבנתי שזה גנטי התאריך שבו יולדים ונראה שבמשפחה שלי כל הנשים ילדו בערך במועד המדויק..
מבחינת תחושות ותופעות אני שמחה להגיד שלא היו לי שום חשקים מיוחדים, או אכילה מופרזת, אין לי כאבי גב או אגן ואני מתפקדת בסדר. הדבר היחיד שמציק לי ממש זה הגירודים. הם התחילו בפטמות ועלו לחזה, ועכשיו מתמקדים בעיקר בבטן ובירכיים הפנימיות. ניסיתי ככל יכולתי להימנע מלמרוח את המשחה האנטיביוטית שרשמו לי - בטאקורטן ג'י, אבל הגעתי למצב של התחרפנות מוחלטת ומרחתי את זה - זה עזר בשניה..
חוץ מזה יש יותר פיפי, אני קמה 3 פעמים בלילה לשירותים, וכשאני אומרת קמה זה בעיקר מגלגלת את עצמי החוצה מהמיטה.
השינוי החיצוני העיקרי הוא הפופיק שנכנע למתיחה ועכשיו הוא אפילו בולט קצת החוצה. הזוי ביותר. תמיד לא אהבתי מגע בפופיק ועכשיו כשהוא על פני השטח הוא חשוף יותר למגע, ואפילו אתמול באולטרסאונד הרופא עבר ממש עליו עם המכשיר. מצמרר להיזכר!
עשינו השבוע גם צילומי הריון. אם לא היתה לי חברה צלמת כנראה לא היינו עושים את זה, אבל היה כיף ביותר ואני ממש ממליצה. זו גם חוויה זוגית כיפית וגם זו מזכרת שכיף להיזכר בה תמיד. כבר הדפסתי כמה תמונות ומסגרנו אחת מהן.
