אני כותבת יום אחרי שאיבת הביציות.
מדהים שהדבר שהכי הלחיץ אותי היה לעבור את התהליך הזה ואת ההרדמה ולהיות אחרי, ועכשיו אני מגלה שהכי נורא זה לגלות שאף ביצית לא שרדה.
תקציר האירועים:
אחרי זריקת האוביטרל שעשינו יומיים לפני השאיבה והסושי שהזמנו באותו ערב, עבר עלי ליל בלהות של הקאות ובחילות עצומות. כנראה שלעולם לא אדע מה גרם לזה, הזריקה או האוכל, אבל בבוקר היינו בקופת חולים, בדקו אותי והציעו לתת לי אינפוזיה, הודענו לרופא שכרגיל אמר שהוא לא מכיר שההזרקות שלי עושות תופעות כאלה, האחות לא הצליחה להכניס את האינפוזיה גם אחרי חיטוט בורידי שתי הידיים, אז ויתרתי על זה והעברתי את כול היום בשכיבה באפיסת כוחות במיטה. זה היה יום מאוד דיאטטי בו אכלתי חצי כוס אורז ובפנים של לחמנייה וזהו.
אתמול בבוקר קמנו והתארגנו ללכת לאסף הרופא. לשמחתי הייתי די רגועה והכל עבר בנעימים. הייתי היחידה שעשתה שאיבה באותו יום, אז כל האחיות היו סביבי.
הגענו הישר למחלקה, יכולתי לבחור איזה מיטה שרציתי, בדקו לחץ דם והנחו אותי להתפשט לחלוטין מלבד החלוק ושקיות לרגליים (אסור לשים גרביים מתחת)
די מהר ביקשו מיואב ללכת להתייחד עם עצמו בחדר מתן הזרע, שלמרות הציפיות שלי לא חיכו לו שם שום חומרי פורנוגרפיה או אווירה אינטימית.. וממני ביקשו לצעוד לחדר הניתוח. כאן התחלתי להילחץ, ביחוד כשראיתי את מיטת הניתוח - מיטה מקוצרת שמספיקה רק לפלג הגוף העליון, ואת הרגליים קושרים במין דברים כמו של כסא גניקולוג, רק ממש בפיסוק וממש גבוה. מבוכה עצומה, אבל לפחות כיסו אותי עם קדמת החלוק עד שהייתי מורדמת.
בגלל שזו ההרדמה הראשונה שלי הייתי די בלחץ, אבל זה היה מדהים, ברגע אחד לא הייתי שם, ובשני כבר התעוררתי בחדר ההתאוששות. הרגשתי כה שמחה ואופטימית, למרות ששאבו רק 3 ביציות, האמנתי בכל אחת ואחת מהן. אחרי הכל, עכשיו כל התלאות היו אמורות להסתיים, סופסוף מפגישים את הזרע והביצית ואין יותר אי ודאות, הכל היה אמור לעבוד..
אבל היום התקשרתי לברר מה שלומם, ועדכנו אותי שהביציות לא היו בשלות, ורק אחת מהן שהיתה במצב סביר הזריקו לתוכה זרע אבל בינתיים היא לא התפתחה בכלל. יודיעו סופית מחר.
ועכשיו הפסקה של חודשיים. ממש קיוויתי שזה יהיה פוסט אופטימי וצוהל, אבל אני לא יודעת איך אוספים את הכוחות להמשיך מכאן.
בכל אופן אלה הדברים שאני ממליצה לקחת לשאיבה:
גרביים להתאוששות - לחדר הניתוח אסור להיכנס עם גרביים, אבל לאחרי זה, זה כיף ונעים.
בקבוק מים
בגד נוח ורחב
תחתונים נקיים ותחבושת מחזור, כי יש קצת דימום בימים שאחרי
בכללי ההתאוששות מהירה, יש כאבים קלים, כמו כאבי מחזור בערך, מצד שני לי שאבו רק 3 ביציות, וממה שהבנתי ההתאוששות תלויה בכמות הנשאבת.
מדהים שהדבר שהכי הלחיץ אותי היה לעבור את התהליך הזה ואת ההרדמה ולהיות אחרי, ועכשיו אני מגלה שהכי נורא זה לגלות שאף ביצית לא שרדה.
תקציר האירועים:
אחרי זריקת האוביטרל שעשינו יומיים לפני השאיבה והסושי שהזמנו באותו ערב, עבר עלי ליל בלהות של הקאות ובחילות עצומות. כנראה שלעולם לא אדע מה גרם לזה, הזריקה או האוכל, אבל בבוקר היינו בקופת חולים, בדקו אותי והציעו לתת לי אינפוזיה, הודענו לרופא שכרגיל אמר שהוא לא מכיר שההזרקות שלי עושות תופעות כאלה, האחות לא הצליחה להכניס את האינפוזיה גם אחרי חיטוט בורידי שתי הידיים, אז ויתרתי על זה והעברתי את כול היום בשכיבה באפיסת כוחות במיטה. זה היה יום מאוד דיאטטי בו אכלתי חצי כוס אורז ובפנים של לחמנייה וזהו.
אתמול בבוקר קמנו והתארגנו ללכת לאסף הרופא. לשמחתי הייתי די רגועה והכל עבר בנעימים. הייתי היחידה שעשתה שאיבה באותו יום, אז כל האחיות היו סביבי.
הגענו הישר למחלקה, יכולתי לבחור איזה מיטה שרציתי, בדקו לחץ דם והנחו אותי להתפשט לחלוטין מלבד החלוק ושקיות לרגליים (אסור לשים גרביים מתחת)
די מהר ביקשו מיואב ללכת להתייחד עם עצמו בחדר מתן הזרע, שלמרות הציפיות שלי לא חיכו לו שם שום חומרי פורנוגרפיה או אווירה אינטימית.. וממני ביקשו לצעוד לחדר הניתוח. כאן התחלתי להילחץ, ביחוד כשראיתי את מיטת הניתוח - מיטה מקוצרת שמספיקה רק לפלג הגוף העליון, ואת הרגליים קושרים במין דברים כמו של כסא גניקולוג, רק ממש בפיסוק וממש גבוה. מבוכה עצומה, אבל לפחות כיסו אותי עם קדמת החלוק עד שהייתי מורדמת.
בגלל שזו ההרדמה הראשונה שלי הייתי די בלחץ, אבל זה היה מדהים, ברגע אחד לא הייתי שם, ובשני כבר התעוררתי בחדר ההתאוששות. הרגשתי כה שמחה ואופטימית, למרות ששאבו רק 3 ביציות, האמנתי בכל אחת ואחת מהן. אחרי הכל, עכשיו כל התלאות היו אמורות להסתיים, סופסוף מפגישים את הזרע והביצית ואין יותר אי ודאות, הכל היה אמור לעבוד..
אבל היום התקשרתי לברר מה שלומם, ועדכנו אותי שהביציות לא היו בשלות, ורק אחת מהן שהיתה במצב סביר הזריקו לתוכה זרע אבל בינתיים היא לא התפתחה בכלל. יודיעו סופית מחר.
ועכשיו הפסקה של חודשיים. ממש קיוויתי שזה יהיה פוסט אופטימי וצוהל, אבל אני לא יודעת איך אוספים את הכוחות להמשיך מכאן.
בכל אופן אלה הדברים שאני ממליצה לקחת לשאיבה:
גרביים להתאוששות - לחדר הניתוח אסור להיכנס עם גרביים, אבל לאחרי זה, זה כיף ונעים.
בקבוק מים
בגד נוח ורחב
תחתונים נקיים ותחבושת מחזור, כי יש קצת דימום בימים שאחרי
בכללי ההתאוששות מהירה, יש כאבים קלים, כמו כאבי מחזור בערך, מצד שני לי שאבו רק 3 ביציות, וממה שהבנתי ההתאוששות תלויה בכמות הנשאבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה