היום שכה חיכיתי לו הגיע - יום השאיבה השנייה!!
אני אתחיל מהסוף - נשאבו 8 ביציות. שיפור משמעותי מהפעם הקודמת בה נשאבו 3 בלבד. 7 משחלה ימין ועוד אחד משחלה שמאל.
לגבי ההליך:
אין מה להשוות לחוויה הרגועה והקסומה של הפעם הקודמת.
הגענו ב 8:30, והכניסו אותי לחדר הניתוח רק ב 10:45. הייתי האחרונה מתוך 5 או 6 בנות, כי רצו לתת לביציות שלי כמה שיותר זמן להבשיל (כי בפעם הקודמת הן לא היו מוכנות מספיק)
בחדר הניתוח לא הצליחו למצוא לי את הוריד, ובסוף השתמשו בוריד הכואב של כף היד.
התעוררתי בחדר ההתאוששות בכאבים קשים. כאבים שאי אפשר להזיז את הרגל, אבל גם אי אפשר להישאר באותה תנוחה. נתנו לי אקמול ונורופן (?) לוריד, וזריקה של וולטרן לטוסיק. כלום לא עזר. זה גם היה כאבים כאלה כמו צירים שבאים והולכים. בכיתי ובכיתי וכל פעם התארך הזמן בו אני צריכה להישאר בהתאוששות. המרדימה באה לבדוק אותי ואמרה שאם תיתן לי יותר חומר מרדים אצטרך להישאר בביה"ח לאשפוז, ולזה לא הייתי מוכנה בשום פנים.
לבסוף החזירו אותי למחלקה, סוף סוף יכולתי להיות עם בעל ולשתות תה. הכאבים באו והלכו, והרופאים ביקרו אותי כמה פעמים. השתחררנו רק ב 14:00, והרופא אמר שכנראה שהשחלה שלי הסתובבה, אבל חזרה למקומה לבד.
הסיבה שהוא הסיק זאת היא בדיקת מישוש שעשו לי בבטן וזה שהכאבים פסקו בבת אחת. לא בטוחה לגבי האבחנה שלו, כי הכאבים המשיכו לחזור במהלך היום.. בכל אופן, היום עבר עלי בשכיבה, בבחילה עצומה עד שהקאתי, וכאבים לסירוגין, אבל עכשיו לקראת 20:00 אני כבר מרגישה יותר טוב.
עכשיו מחשבות חיוביות לביציות שלי, שמחר יודיעו לי שהן טובות ושאני אחזור להזרעה המיוחלת מחרתיים.
עדכון: היום ב 11:30, אחרי ציפייה דרוכה מאוד מצדי ומצד בעל ושתי האמהות - הרופא התקשר וסיפר שמתוך 8 ביציות שנשאבו 7 היו טובות!! והצליחו להפרות 5!!! אין לתאר את האושר הזה. כה שמחה שיש לי את היכולת להפיק ביציות טובות, ושלא היתה להן בעיה להתחבר עם הזרע בכלל, זה רק היה עניין של התרופות הנכונות, והמתנה מתאימה.
אני אתחיל מהסוף - נשאבו 8 ביציות. שיפור משמעותי מהפעם הקודמת בה נשאבו 3 בלבד. 7 משחלה ימין ועוד אחד משחלה שמאל.
לגבי ההליך:
אין מה להשוות לחוויה הרגועה והקסומה של הפעם הקודמת.
הגענו ב 8:30, והכניסו אותי לחדר הניתוח רק ב 10:45. הייתי האחרונה מתוך 5 או 6 בנות, כי רצו לתת לביציות שלי כמה שיותר זמן להבשיל (כי בפעם הקודמת הן לא היו מוכנות מספיק)
בחדר הניתוח לא הצליחו למצוא לי את הוריד, ובסוף השתמשו בוריד הכואב של כף היד.
התעוררתי בחדר ההתאוששות בכאבים קשים. כאבים שאי אפשר להזיז את הרגל, אבל גם אי אפשר להישאר באותה תנוחה. נתנו לי אקמול ונורופן (?) לוריד, וזריקה של וולטרן לטוסיק. כלום לא עזר. זה גם היה כאבים כאלה כמו צירים שבאים והולכים. בכיתי ובכיתי וכל פעם התארך הזמן בו אני צריכה להישאר בהתאוששות. המרדימה באה לבדוק אותי ואמרה שאם תיתן לי יותר חומר מרדים אצטרך להישאר בביה"ח לאשפוז, ולזה לא הייתי מוכנה בשום פנים.
לבסוף החזירו אותי למחלקה, סוף סוף יכולתי להיות עם בעל ולשתות תה. הכאבים באו והלכו, והרופאים ביקרו אותי כמה פעמים. השתחררנו רק ב 14:00, והרופא אמר שכנראה שהשחלה שלי הסתובבה, אבל חזרה למקומה לבד.
הסיבה שהוא הסיק זאת היא בדיקת מישוש שעשו לי בבטן וזה שהכאבים פסקו בבת אחת. לא בטוחה לגבי האבחנה שלו, כי הכאבים המשיכו לחזור במהלך היום.. בכל אופן, היום עבר עלי בשכיבה, בבחילה עצומה עד שהקאתי, וכאבים לסירוגין, אבל עכשיו לקראת 20:00 אני כבר מרגישה יותר טוב.
עכשיו מחשבות חיוביות לביציות שלי, שמחר יודיעו לי שהן טובות ושאני אחזור להזרעה המיוחלת מחרתיים.
עדכון: היום ב 11:30, אחרי ציפייה דרוכה מאוד מצדי ומצד בעל ושתי האמהות - הרופא התקשר וסיפר שמתוך 8 ביציות שנשאבו 7 היו טובות!! והצליחו להפרות 5!!! אין לתאר את האושר הזה. כה שמחה שיש לי את היכולת להפיק ביציות טובות, ושלא היתה להן בעיה להתחבר עם הזרע בכלל, זה רק היה עניין של התרופות הנכונות, והמתנה מתאימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה