יום שלישי, 15 באוקטובר 2019

שבוע 33!

טוב וואו ממש לא תכננתי שיחלוף כל כך הרבה זמן בלי שאעדכן את הבלוג!

העדכון האחרון היה לאחר בדיקת ההכפלה של הבטא, ומאז עברו עלי כל השבועות המתוחים האלה של מעבר מבדיקה לבדיקה, שבראשם בדיקת מי השפיר שרק אחריה הרשיתי לעצמי להירגע קצת ולקבל שההריון הזה באמת כאן ושהקסם הזה קורה שוב.
עכשיו אני כבר בשבוע 33, בבטן יש לי בת, ואני ממש מתחילה להתכונן ללידה :)

בזמן שחלף מאז תחילת ההריון הספקנו לעבור לדירה משלנו, והבת שלנו שנשארתי איתה בבית עד גיל שנה ו- 7 נכנסה בספטמבר לראשונה לגן.
אני מספרת לה הרבה על אחותה הקטנה שנמצאת בבטן שלי אבל לא נראה שהיא מבינה. היא רק מתפעלת מאיך שהפופיק שלי נראה עכשיו :(

לראשונה מאז הלידה בעצם יש לי קצת זמן לעצמי, יש עוד המון לארגן בבית החדש, והתינוקת שלנו עדיין מסתגלת למסגרת החדשה שלה, ואני לא בטוחה איך נסתדר עם 2 בנות בכלל, אבל אנחנו ממש מתרגשים לגלות.

הלידה האחרונה היתה טראומתית מאוד בשבילי, והסתיימה בוואקום והרבה מאוד תפרים שהשאירו אותי לא ממש תפקודית. לקח לי בערך חצי שנה כדי לחזור לתפקוד רגיל, ואני מאוד מקוה שהפעם תהיה חוויה מתקנת, ושאני אוכל מיד לטפל בתינוקות שלי.

בגלל שהבת שלנו נולדה גדולה (4050) הרופא אמר עוד מתחילת ההריון שכנראה ימליץ לי על קיסרי הפעם. בינתיים הבטן שלי נראית גדולה יותר מבהריון הקודם, ובכללי הרבה יותר קשה לי ויש לי יותר תופעות לוואי שלא היו בפעם הקודמת, אבל כרגע המשקל של התינוקת החדשה נראה תקין, ועוד לא הגענו להכרעה לגבי קיסרי או לידה טבעית.

מצד אחד מאוד בא לי להרגיש שוב את הצירים ולחוות את התהליך בצורה טבעית. מצד שני אני די חוששת משידור חוזר ושיהיה לי נזק תמידי לאיברים.

זהו בינתיים, מקוה לעדכן שוב בקרוב, עכשיו צריך להכין תיק ללידה וכל זה :)
בשורות טובות לכולן ותכתבו לי!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה