טוב אז היום, או מקסימום מחר זה התאריך המשוער של המחזור שאני מאוד לא רוצה לקבל.
הולכת מליון פעמים ביום לשירותים וכל פעם יש את החשש בשניה לפני שאני רואה את התחתונית.
בינתיים (טפו*3) הכל צחור.
חשוב לי להזכיר לעצמי לא להתייאש במהלך החודש ולשמור על אופטימיות כל הזמן. לפני שבוע כשהתחלתי להרגיש את גלי העצבות הייתי משוכנעת שכבר אין סיכוי והרשיתי לעצמי לעשן 2 סיגריות. אני יודעת שזה לא נורא, אבל חשוב לי להחזיק את עצמי ולא ליפול למקומות האלה.
אם הכל יהיה בסדר, אז זה העיתוי הכי מדהים שיש להיות בהריון - גם מתנה לפסח, גם התינוק יגיע כנראה במזל קשת שאני מאוד אוהבת, וגם הסיוט בעבודה יהיה קצת פחות ארוך... אם לא, אז לא נורא, ובשבוע הבא אני אתחיל מעקב זקיקים בקופת חולים.
כל תהליך הניסיונות שלנו נמשך בסה"כ 4 חודשים (ממש היום). צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם כמה מעט זמן זה בעצם.
4 חודשים ואם אקבל היום זה יהיה המחזור החמישי מאז החתונה.
בחודש הראשון שאחרי החתונה הייתי בטוחה שזה זה. הגוף שלי התנהג שונה לגמרי ממה שהכרתי, לא היו לי בכלל שאלות של האם זה כאב של מחזור או שאולי זה כאב השתרשות. פשוט הרגשתי שונה, הגוף הרגיש חי וצוהל, ומלא בתחושות של כאבים חדשים ועייפות קטלנית שגרמה לי לא לתפקד בשיעורי אירובי וללכת לישון ב 19:00. אבל כנראה שזה לא החזיק, עם או בלי קשר לזה שהלכתי לטיפול וואטסו והייתי במים חמים בערך שעתיים וכולי חששות שאולי בישלתי את העוברון למוות.
בחודש השלישי שוב הייתי בטוחה שזה זה, עשיתי בדיקת הריון והיא שוב יצאה שלילית, למרות שהיה איחור של 4 ימים - מה שמעולם לא קרה לי.
והחודש זו הפעם הראשונה שהחלטתי להקפיד על השיטה של יום כן- יום לא (במקום רצפים יומיומיים). אני עדיין מנופחת מאוד בבטן ובחזה ומקווה שזה סימן, אבל זה יכול להיות קשור גם לזלילה הנוראית של השבוע האחרון.
הולכת מליון פעמים ביום לשירותים וכל פעם יש את החשש בשניה לפני שאני רואה את התחתונית.
בינתיים (טפו*3) הכל צחור.
חשוב לי להזכיר לעצמי לא להתייאש במהלך החודש ולשמור על אופטימיות כל הזמן. לפני שבוע כשהתחלתי להרגיש את גלי העצבות הייתי משוכנעת שכבר אין סיכוי והרשיתי לעצמי לעשן 2 סיגריות. אני יודעת שזה לא נורא, אבל חשוב לי להחזיק את עצמי ולא ליפול למקומות האלה.
אם הכל יהיה בסדר, אז זה העיתוי הכי מדהים שיש להיות בהריון - גם מתנה לפסח, גם התינוק יגיע כנראה במזל קשת שאני מאוד אוהבת, וגם הסיוט בעבודה יהיה קצת פחות ארוך... אם לא, אז לא נורא, ובשבוע הבא אני אתחיל מעקב זקיקים בקופת חולים.
כל תהליך הניסיונות שלנו נמשך בסה"כ 4 חודשים (ממש היום). צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם כמה מעט זמן זה בעצם.
4 חודשים ואם אקבל היום זה יהיה המחזור החמישי מאז החתונה.
בחודש הראשון שאחרי החתונה הייתי בטוחה שזה זה. הגוף שלי התנהג שונה לגמרי ממה שהכרתי, לא היו לי בכלל שאלות של האם זה כאב של מחזור או שאולי זה כאב השתרשות. פשוט הרגשתי שונה, הגוף הרגיש חי וצוהל, ומלא בתחושות של כאבים חדשים ועייפות קטלנית שגרמה לי לא לתפקד בשיעורי אירובי וללכת לישון ב 19:00. אבל כנראה שזה לא החזיק, עם או בלי קשר לזה שהלכתי לטיפול וואטסו והייתי במים חמים בערך שעתיים וכולי חששות שאולי בישלתי את העוברון למוות.
בחודש השלישי שוב הייתי בטוחה שזה זה, עשיתי בדיקת הריון והיא שוב יצאה שלילית, למרות שהיה איחור של 4 ימים - מה שמעולם לא קרה לי.
והחודש זו הפעם הראשונה שהחלטתי להקפיד על השיטה של יום כן- יום לא (במקום רצפים יומיומיים). אני עדיין מנופחת מאוד בבטן ובחזה ומקווה שזה סימן, אבל זה יכול להיות קשור גם לזלילה הנוראית של השבוע האחרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה