אחרי ערב דכאוני במיוחד קמתי הבוקר למרחץ דמים שכבר לא הותיר מקום לספק.
ההזרעה הראשונה לא הצליחה.
קשה לי להרים את עצמי וקשה לי לחשוב איך אני הולכת היום לעבודה ומתפקדת כרגיל.
בינתיים אני מכבסת ומגהצת במרץ ורואה בזה מפלט מהמחשבות.
מעבר לכמה שקשה לי להתמודד עם זה עם עצמי, היה לי ממש קשה לספר לאמא שלי, שרוצה את זה כמוני לפחות, ולא יכולה כבר לחכות. כתבתי לה בהודעה. היא כתבה שחבל והציעה לקחת אותי לפראג. כולי שבורת לב בשבילי וגם בשבילה.
המחזורים שלי מאז הניסיון להכנס להריון הפכו משונים - טפטופים של כמה ימים לפני הדבר האמיתי, בדיוק בתקופה בה אני כ"כ לחוצה ומחכה לתשובה חד משמעית. צריכה להתקשר לרופא בימים הקרובים, להגיד לו שקיבלתי. שהטיפול לא הצליח. ולשאול איך זה שהוא היה משוכנע שהמחזור יגיע בדיוק שבועיים אחרי הביוץ ואצלי זה לא קרה. אולי בכלל פספסנו את מועד הביוץ בהזרעה? אולי היינו אמורים לעשות אותה יום / יום וחצי לפני...
בחודש הבא אני חוגגת 37, והדבר שהכי רציתי לקבל במתנה זה את ההריון הזה.. יש עוד סיכוי אחד, כי המחזור הבא אמור (לא להגיע) כמה ימים לפני יום ההולדת. הלוואי.
אני מפחדת להגיע לתהליך של הפריה והזרקת הורמונים. מפחדת מהכאב, מההתנפחות, ממצבי הרוח.
מצד שני אני לא רוצה לבזבז זמן יקר, וגם במחשבה להריונות הבאים, לא יזיק בכלל שיהיו לי כמה עוברים קפואים ליתר בטחון.
בינתיים, לפחות אפשר להתנחם באלכוהול ועישונים בימים הקרובים.
ואז אופטימיות-חשיבה חיובית-ותחילת מחזור תקווה חדש!
ההזרעה הראשונה לא הצליחה.
קשה לי להרים את עצמי וקשה לי לחשוב איך אני הולכת היום לעבודה ומתפקדת כרגיל.
בינתיים אני מכבסת ומגהצת במרץ ורואה בזה מפלט מהמחשבות.
מעבר לכמה שקשה לי להתמודד עם זה עם עצמי, היה לי ממש קשה לספר לאמא שלי, שרוצה את זה כמוני לפחות, ולא יכולה כבר לחכות. כתבתי לה בהודעה. היא כתבה שחבל והציעה לקחת אותי לפראג. כולי שבורת לב בשבילי וגם בשבילה.
המחזורים שלי מאז הניסיון להכנס להריון הפכו משונים - טפטופים של כמה ימים לפני הדבר האמיתי, בדיוק בתקופה בה אני כ"כ לחוצה ומחכה לתשובה חד משמעית. צריכה להתקשר לרופא בימים הקרובים, להגיד לו שקיבלתי. שהטיפול לא הצליח. ולשאול איך זה שהוא היה משוכנע שהמחזור יגיע בדיוק שבועיים אחרי הביוץ ואצלי זה לא קרה. אולי בכלל פספסנו את מועד הביוץ בהזרעה? אולי היינו אמורים לעשות אותה יום / יום וחצי לפני...
בחודש הבא אני חוגגת 37, והדבר שהכי רציתי לקבל במתנה זה את ההריון הזה.. יש עוד סיכוי אחד, כי המחזור הבא אמור (לא להגיע) כמה ימים לפני יום ההולדת. הלוואי.
אני מפחדת להגיע לתהליך של הפריה והזרקת הורמונים. מפחדת מהכאב, מההתנפחות, ממצבי הרוח.
מצד שני אני לא רוצה לבזבז זמן יקר, וגם במחשבה להריונות הבאים, לא יזיק בכלל שיהיו לי כמה עוברים קפואים ליתר בטחון.
בינתיים, לפחות אפשר להתנחם באלכוהול ועישונים בימים הקרובים.
ואז אופטימיות-חשיבה חיובית-ותחילת מחזור תקווה חדש!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה