יום חמישי, 30 באפריל 2015

בחודש יומולדת התקוות מתגשמות - הזרעה שניה

זה באמת הפתיע אותי כמה המחזור הזה שבר אותי.
שלושה ימים שלא הצלחתי להרים את עצמי. כל יום הוא מאבק לתפקד וללכת לעבודה, ולא להיות דיכאונית בלתי נסבלת ליד בעלי. אני יודעת שזה מוגזם, ואנחנו רק בתחילת הדרך, אבל זו מן תחושה לא רציונלית ואופפת שהשתלטה עלי.

אבל היום זה נגמר!
היום מתחילה אופטימיות ותקווה שהחודש זה קורה. אני לא אתן להזרעה אחת להכניס אותי לדיכאון כזה. אני יודעת שיהיו לנו ילדים, ואני יודעת שזה יהיה בקרוב, ואני יודעת שהגוף שלי ושל בן זוגי בריאים וטובים ומסוגלים לזה, גם בלי התערבות רפואית.

התקשרתי לאשתו של הרופא שהיא גם המזכירה שלו לדווח על המחזור. היא תבדוק עם הרופא, אבל רוב הסיכויים שאני הולכת החודש לעשות בדיקות דם ביום ה 12 (שנופל על שבת!) כי אנחנו כבר יודעים מחודש קודם שהביוץ שלי הוא ביום ה 14.
אמרתי לה שהמחזור הקדים ביום את תחזית הרופא, אבל היא אמרה שזה לא משמעותי, ושאין סיכוי שתאריך הביוץ שלי לא היה מדויק. היא תבדוק עם הרופא גם אם ממשיכים רגיל ללא הורמונים, או שמעלים את התהליך הזה לשלב הבא.

הבוקר גם עשינו בדיקות זרע פעם שניה - במעבדה אחרת - הפעם לאחר 3 ימי הימנעות, לעומת יומיים בפעם הקודמת. מחר יהיו התוצאות.

אתמול הייתי אצל הדיאטנית, כי תוצאות בדיקות הדם העלו שיש לי כולסטרול גבוה מדי, סוכר גבולי וגם אנמיה גבולית. אז למרות שבעיקרון אני אוכלת בריא ומתעמלת, קיבלתי הנחיות לגבי הימנעות ממיצים טבעיים (אפילו שזה רק סלק-סלרי-גזר) להוסיף קטניות לתפריט, ולאכול רק שוקולד מריר מעל 70 %, ולנסות לרווח כמה שיותר בין ארוחה לקינוח (החולשה שלי).

היום אני מתחילה להתעמל. לפחות עד היום של הביוץ. אני מרגישה שהשמנתי ושלא נוח לי בגוף שלי, הכל צמוד ומסורבל וזה משפיע על מצב הרוח שלי. הולכת לחזור לעצמי ולהגיע במצב מעולה ליום של הביוץ, עוד עשרה ימים!



יום שלישי, 28 באפריל 2015

אכזבה והתחלה חדשה

אחרי ערב דכאוני במיוחד קמתי הבוקר למרחץ דמים שכבר לא הותיר מקום לספק.
ההזרעה הראשונה לא הצליחה.
קשה לי להרים את עצמי וקשה לי לחשוב איך אני הולכת היום לעבודה ומתפקדת כרגיל.
בינתיים אני מכבסת ומגהצת במרץ ורואה בזה מפלט מהמחשבות.

מעבר לכמה שקשה לי להתמודד עם זה עם עצמי, היה לי ממש קשה לספר לאמא שלי, שרוצה את זה כמוני לפחות, ולא יכולה כבר לחכות. כתבתי לה בהודעה. היא כתבה שחבל והציעה לקחת אותי לפראג. כולי שבורת לב בשבילי וגם בשבילה.

המחזורים שלי מאז הניסיון להכנס להריון הפכו משונים - טפטופים של כמה ימים לפני הדבר האמיתי, בדיוק בתקופה בה אני כ"כ לחוצה ומחכה לתשובה חד משמעית. צריכה להתקשר לרופא בימים הקרובים, להגיד לו שקיבלתי. שהטיפול לא הצליח. ולשאול איך זה שהוא היה משוכנע שהמחזור יגיע בדיוק שבועיים אחרי הביוץ ואצלי זה לא קרה. אולי בכלל פספסנו את מועד הביוץ בהזרעה? אולי היינו אמורים לעשות אותה יום / יום וחצי לפני...

בחודש הבא אני חוגגת 37, והדבר שהכי רציתי לקבל במתנה זה את ההריון הזה.. יש עוד סיכוי אחד, כי המחזור הבא אמור (לא להגיע) כמה ימים לפני יום ההולדת. הלוואי.

אני מפחדת להגיע לתהליך של הפריה והזרקת הורמונים. מפחדת מהכאב, מההתנפחות, ממצבי הרוח.
מצד שני אני לא רוצה לבזבז זמן יקר, וגם במחשבה להריונות הבאים, לא יזיק בכלל שיהיו לי כמה עוברים קפואים ליתר בטחון.

בינתיים, לפחות אפשר להתנחם באלכוהול ועישונים בימים הקרובים.
ואז אופטימיות-חשיבה חיובית-ותחילת מחזור תקווה חדש!


יום שני, 27 באפריל 2015

שעת הדמדומים

היום יום שני.
מיום שישי הגוף שלי משחק בי.
כל הליכה לשירותים היא רולטה - יהיה כתם או לא יהיה כתם.
בינתיים ממשיכה הכתמה קלה.
אני לא יכולה להשתחרר מהתקווה שאולי בכל זאת הצלחנו, למרות שאני חושבת שרוב הסיכויים הם שלא ושאני סתם נאחזת בתקוות שווא.
וכל הזמן מלא כאבי בטן משונים. ביחוד בשחלה הימנית.

מבחינת אורך המחזור שלי, שתמיד מדייק ועומד על 24 ימים, המחזור שלי כבר מאחר ביומיים..
מבחינת הנבואה של הפרופ', יש לי עוד יומיים לחכות למחזור האמיתי.

זהו. יושבת בעבודה ומחכה לבאות.

יום שבת, 25 באפריל 2015

חלום התחתונים הנקיים

הגעתי לישורת האחרונה של החודש הזה- מחזור אמור להגיע מחר.
בזכות השבוע המאוד עמוס שעבר עלי, עם חגיגות יום העצמאות וחתונה בצפון, לא היה לי יותר מדי זמן למחשבות טורדניות.
אבל בין לבין ניסיתי עדיין להקשיב לגוף ולנסות להרגיש מה הוא משדר ואולי לקלוט סימנים למשהו חדש. אבל לא היה כלום.  מצד שני, אצלי תופעות טרום מחזור כוללות דכדוך, זלילה וגודש ציצי נורא, וזה לא קרה החודש!
אבל אולי לכל המסיבות והשמחות והחברים יש קשר לזה..

בכל אופן אתמול היינו במסיבה בצפון ורקדתי וקפצתי המון והתחלתי להרגיש כאבי בטן, ואז בשירותים היה כתם קטן.. התבאסתי ממש. היה קשה להמשיך לשמוח, אבל הזכרתי לעצמי שזה יכול להיות גם כאב השרשה.

חברה שלי סיפרה שכשהיא נכנסה להריון היא בדיוק היתה בברית צהריים וראתה כתם בתחתונים. חשבה שקיבלה והתחילה לשתות ולעשן, ובדיעבד גילתה שזה היה הריון... אז הכל עדיין יכול להיות.
זה יהיה מאוד קשה להתאכזב שוב.
בבקשה תחתונים תישארו נקיים השבוע!

יום שני, 20 באפריל 2015

זכויות בזמן טיפולי פוריות

עד כה עברו 5 ימים מההזרעה בסך הכל...
בינתיים הזמן עובר עלי בנעימים, בלי תופעות גופניות מיוחדות, ובלי חוסר סבלנות (טפו טפו)

אפשר אולי לציין שאני מרגישה עייפות שיתכן שחורגת מהנורמה.. אתמול הלכתי עם חברה לקניון, והייתי גמורה אחרי שעה ברמה שישבתי בחוץ על ספסל וחיכיתי לה בלי יכולת לזוז. והיום בישלתי שעתיים ועכשיו כולי צולעת בבית ומבכה את גורלי...

רק עוד שבוע לחכות ומקוה שיהיו בשורות טובות.
בינתיים גיליתי שדרך מכבי אין החזרים עבור הזרעה שנעשית בפרטי, והדעות ביני לבין חבר חלוקות לגבי האם להמשיך כך או לחזור בינתיים לרופא של הקופה ולנסות אותו.

היום דיברתי על הנושא עם חברה שעברה את כל התהליך, וכדי שלא אשכח שוב פרטים חשובים ויהיה לי לא נעים לשאול, להלן סיכום:

היא עברה ארבע הזרעות, שלוש מהן בשילוב הורמונים, והפרייה אחת, שהצליחה בניסיון ראשון, ועלתה בערך 3600 ש"ח.
בנוסף, היא לקחה ימי חופשה אחרי כל טיפול, ואחרי ההפריה שבועיים רצופים!

היא המליצה לי לדבר כבר עכשיו עם הבוס ולהודיע לו שאני נמצאת בעיצומם של טיפולי פוריות (ואמרה שכדאי להציג לו מכתב מרופא)
וגם הפנתה אותי ללשון החוק לגבי הנושא. אלה עיקרי הדברים:
1. בזמן טיפולי פוריות זכאית להיעדר מהעבודה על חשבון ימי מחלה שנצברו לי - זאת בהצגת אישור מרופא, ועם הודעה מראש למעסיק.
2. התשלום על ימים אלה יהיה כמו שמקובל בחברה (אצלי זה החל מהיום השלישי)
3. בתקופת ההיעדרות ו 150 יום לאחריה, אסור לפטר או לפגוע בשכר.
4. המספר המקסימלי של ימים שניתן להיעדר בשנה הוא בערך 64!!! לפי חישוב של 4 סדרות טיפולים, עם היעדרות של 16 בכל אחד מהם!!



יום רביעי, 15 באפריל 2015

עברתי הזרעה וחזרתי בשלום!

חזרתי מהעבודה, ניסיתי לנוח, חבר השיג כוס שתן סטרילית, התקלחנו ותזמנו את עצמנו למתן הזרע בשעה 20:45 בדיוק, כדי שנגיע למרפאה ב21:30.

יצאנו לדרך במרץ, אני מנסה להירגע כל הדרך כי ממש מפחדת מבדיקות רפואיות בכלל וחוששת שיכאב. אז שנינו נזכרים בסרטוני חיות מצחיקים שראינו לאחרונה כדי להרגע.
מגיעים, מסתבר שהרופא עלה איתנו במעלית. לא זיהינו אותו למרות שעבר פחות מחודש מהפגישה הראשונה.

נכנסים למרפאה - הומה אדם, אבל למרבה השמחה כולם מחכים לרופא אחר. שלנו בא במיוחד בשבילנו מהבית, ביום החופשי שלו! נפלאות הרפואה הפרטית!
יושבים ביחד, הוא לקח את הזרע והתחיל איתו את התהליך, חזר, וישבנו במשך חצי שעה של פטפוטי סרק נעימים. הוא סיפר לנו איך הוא מבצע את השבחת הזרע, על כך שמפרידים את הזרע מהנוזל שלו, משום שאסור לנוזל להיכנס ישירות לרחם - גורם לכאבים קשים. בתהליך מין טבעי צוואר הרחם אחראי לסנן אותו.

כבר בתחילת הפגישה הוא הוציא את המזרק הסטרילי שבעזרתו הוא יבצע את התהליך. אותי זה ממש הלחיץ כי היה ארוך ממה שקיוויתי. ואז הגדיל לעשות והראה לי על תרשים את המקום שאליו הוא יכניס את המזרק. בשלב הזה רציתי לברוח - הוא הראה שהוא מכניס את המזרק למלוא עומק הרחם ועד לפתח השחלות! ואני קיוויתי שזה יכנס רק עד לצוואר הרחם..

הזרע חזר בתוך המזרק והרופא הפנה אותי להתכונן. נשימות לחץ חרדה. התיישבתי בכיסא הנורא, באתי מראש עם שמלה וגרביים אז הרגשתי מוגנת יותר. חבר בא להחזיק לי את היד. ניסיתי להסתכל עליו ולנשום ולא לחשוב על זה. ובסופו של דבר זה באמת לא שונה מבדיקת פאפ רגילה! לא מרגישים את הבפנים! והרופא היה מאוד עדין ונחמד ומלא סבלנות.

שכבתי כמה דקות ואז כבר התלבשתי. שילמנו 600 ש"ח על ההליך, והרופא אמר שאינו בטוח שאקבל על זה החזר מהקופה...מקווה שכן.  לקראת פרידה ציווה עלינו לקיים יחסים שוב לפנות בוקר כדי לתת לביצית כשהיא בשיאה כמה שיותר אפשרויות זרע.

ועכשיו.. להמתנה הגדולה!



מעקב זקיקים שלישי - בדרך להזרעה

היום בוצעה בדיקת הדם השלישית לשבוע זה.
כבר כמעט התרגלתי לשפוך את עצמי מהמיטה ב 7..
ואפילו התמזל מזלי להגיע לאחות צעירה וחמודה, שלקחה את הדם בעדינות בלתי מורגשת כמעט, בניגוד לשתי קודמותיה האכזריות.
הבדיקות למטרות פריון מתבצעות עד השעה 8 בלבד, משום שהן דחופות, והתוצאות שלהן צריכות להתפרסם החל מהשעה 14:00.
כמו בכל ימי בדיקות הדם לא הצלחתי להתאפק והחל מ 11:30 בדקתי כל חצי שעה את אתר מכבי.
בשעה 13:30 התוצאות עלו. כל המדדים התקדמו משמעותית, ממש כמו שהפרופ' חזה:

אסטרדיול - 769
פרוגסטרון - 2.8
LH- 35.

בדקתי את עצמי מבחינת נוזלים גם, ואכן ככל שמועד הביוץ מגיע התחושה היא של נרתיק פתוח יותר, ויש יותר נוזלים.

התקשרתי לאחות (שהיא אשתו של הפרופ'), היא העבירה לו את הנתונים, ומיד חזרה אלי עם הבשורה המרגשת - היום עושים את הטיפול!

לצורך כך נצטרך להגיע למרפאה בשעה 21:30, עם הזרע באמתחתנו - כי לטענתה הוא צריך לעמוד לפחות חצי שעה..
כעת צריך להשיג כלי סטרילי כמו של שתן לתרבית, מקופ"ח או לקנות בבית מרקחת.
האחות גם טענה שהטיפול בלתי מכאיב לחלוטין, שמדובר בצינורית דקיקה, ורק החומר של השבחת הזרע עושה לפעמים קצת כאבי בטן אחרי.

אני לא יודעת איך אמשיך לעבוד היום, מתרגשת על חלל.

חוץ מזה התחלתי את הבוקר בשתית מיץ סלק-תפוח, כדי להרגיש שאני עושה משהו למען הבריאות, וביחוד אחרי הסיגריה של אמש שהותירה אותי בתחושות תסכול מעצמי.

מקווה שההליך היום יהיה חד פעמי, מוצלח ובלתי כואב...

יום שני, 13 באפריל 2015

מעקב זקיקים - היום השני

אתמול עשיתי את מעקב הזקיקים הראשון שלי, שכלל אולטרה סאונד וגינלי ובדיקות דם. את התוצאות קיבלתי כבר בצהריים, ומייד התקשרתי למרפאה כדי למסור אותן. האחות התייעצה עם הרופא וכעבור שעתיים הוא חזר אלי עם האבחנה שיש לבצע למחרת את בדיקות הדם בלבד, כדי לראות את רמות ההורמונים.

שוב קמתי בבוקר השכם (שוב בעל טוב לבב הצטרף אלי) והגעתי לבצע בדיקת דם. את הטופס של הבדיקה השארתי אצלם אתמול וזה יצר קצת בעיה - האחות ניגשה לחפש בניירת של אתמול את ההפניה שלי והכל הסתדר בדקות ספורות).

התוצאות התקבלו ואלה הן:

יום ראשון:
זקיק - 17 מ"מ. (מצד ימין)
אסטרדיול - 542
פרוגסטרון - 0.8
LH- 5

יום שני:
אסטרדיול - 742
פרוגסטרון - 1.2
LH- 7

התוצאות הדרושות:
אסטרדיול: 500-1100
פרוגסטרון: 3-6
LH- 8-76

רואים שיש עליה, וגם אהבתי את הסימטריה ואת המספרים הזוגיים, אבל הרופא עבר על התוצאות (שמסרתי טלפונית) ואמר שהעליה איטית מדי, ולכן נראה לו שהטיפול יהיה רק ביום רביעי או חמישי! וביקש שביום רביעי אעשה שוב בדיקות דם. כבר אין לי סבלנות לחכות!
אה וגם שאלתי אם מותר לנו לקיים יחסים, והוא ענה שהיום כן, ואז לא עד הבדיקה.

אני נהנית מהבדיקות האלה, שעוזרות לי להכיר את התהליכים בגוף שלי ואת כאבי הבטן השונים שיש לי. בחודשים האחרונים כשהרגשתי את הכאבים האלה בבטן חשבתי שאולי אלה כאבי השתרשות, ולא היה לי ממש מושג איך זה מרגיש בביוץ. ביומיים האחרונים אני מרגישה התחלה של לחץ בציצי, וכאב עמום כללי בכל הרחם. לא מרגישה בכלל שהשקיק מגיע מצד ימין.


יום ראשון, 12 באפריל 2015

מעקב זקיקים ראשון - תיאור אירוע

חזרתי עכשיו ממעקב הזקיקים הראשון שלי!

בשבוע שעבר חששתי שאני אפספס את האפשרות לבצע הזרעה החודש, בגלל שתאריך הביוץ המשוער שלי נפל על סופשבוע של חג שני של פסח, אבל במהלך הסופש היו לי עדיין דימומים קלים (תופעות משונות שנהיו לי רק מאז שאנחנו מנסים) ושום תחושות ביוץ, מה שהביא אותי לראשון בבוקר אופטימית מתמיד.

למרות השמחה להתחיל את התהליך הייתי גם בלחץ - חששתי מהבדיקה הוגינלית עצמה (איך הם מצליחים לראות את השחלות כל הדרך מצוואר הרחם??) וגם שאגלה שמשהו בהפניה שלי לא תקין, שלא הגעתי בזמן הנכון וכו'.

החבר הקסום הסכים לבוא איתי כדי שאהיה יותר רגועה, וכך קמנו ביחד ב 6:30 בבוקר הקפוא הזה, ונסענו לקופת חולים הקרובה.

אני אפרט את כל התהליך, למקרה שזה יעזור למישהי שלחוצה כמוני ממצבים של אי ודאות:

את בדיקות מעקב הזקיקים מבצעים במכוני קופת החולים, שיש בהם גם אולטראסאונד וגם בדיקות דם.
מגיעים תחילה לקומת מכון האולטראסאונד. פונים למזכירה, שמעבירה את הכרטיס המגנטי, ובודקת את ההפניה. אני דאגתי להפניה גם מרופא פרטי וגם מרופאת המשפחה שלי במכבי, ליתר ביטחון. המזכירה אמרה שעכשיו במכבי כבר אין צורך בהפניה של רופא הקופה, והפניה מרופא פרטי מספיקה.
הופניתי להמתין בכניסה לחדר האולטראסאונד ולאחר המתנה של כמה דקות נכנסתי לחדר החשוך. טכנאית האולטראסאונד ביקשה שאכין את עצמי. הגעתי מראש עם שמלה, כדי שארגיש יותר בנוח ופחות חשופה בזמן הבדיקה. הטכנאית ביקשה שאשב קדימה עם הטוסיק ועם רגליים מפוסקות. היא מביאה את המכשיר של האולטראסאונד הוגינלי, שנקרא "מיתמר" ומרחה עליו ג'ל (רק כשיצאתי תהיתי איך הם מחטאים את המיתמר בין מטופלת אחת לשניה) ומכניסה אותו פנימה. זה לא נעים, וקצת לוחץ אבל לא נורא בכלל. מיד רואים במסך את התמונה הטרפזית של הרחם בשחור לבן. היא זיהתה שם זקיק, ומדדה שהוא באורך 17 מ"מ. היא שאלה באיזה יום זה למחזור אני נמצאת ומילאה את הפרטים במחשב. לאחר מכן עברנו לקומת הקרקע לבצע בדיקות דם. זה מתנהל כרגיל ואמרו לי שהתוצאות יגיעו החל משעה 14:00. את התוצאות אני אמורה לפקסס לרופא המטפל.

קראתי באינטרנט, ונראה שזקיק בגודל 17-20 מ"מ הוא אופטימלי, אז אולי כבר בימים הקרובים נבצע את ההזרעה!
התרגשות בשיאה!

יום שבת, 11 באפריל 2015

איך עושים שופינג בזמן שמתכננים הריון

זו סוגיה בעייתית מאוד שנתקלתי בה מיד כשהתחלנו לנסות להיכנס להריון.
בהתחלה, כשחשבתי שהכל ילך ממש מהר, הצלחתי להתנזר מקניות, במחשבה שאני אקנה כבר בגדי הריון כשאצטרך.
אבל ככל שעבר הזמן, אזלה המשמעת העצמית, והתחלתי לחשוק בבגדים של קולקציית האביב שצצה בכל החנויות.

החלטתי לקנות אך ורק דברים שיוכלו לשמש אותי גם בהריון, או לפחות דברים על זמניים, כאלה שיוכלו לשמש אותי גם אחריו. בינתיים נרכשו שני זוגות מכנסי ג'ינס ושמלה אחת. ואת כולם קניתי במידה אחת יותר!

לזה יש 3 סיבות - האחת היא כמובן ההריון המתוכנן, והרצון שיהיה לי כמה שיותר נוח לכמה שיותר חודשים.
השני הוא שאני אוכלת קצת יותר מהרגיל לאחרונה, בין אם זה התסכול מהנסיונות שלא מצליחים, מזה שיש מלא חגים, או סתם כי חורף וקר.. והשלישי הוא שתכלס תמיד קניתי הכל סופר קטן וצמוד במחשבה שאני ארזה עוד טיפה, או שהבגד יתרחב עם הזמן..
הסתכלתי על ארון הבגדים שלי, וראיתי את כל זוגות המכנסיים החדשים לגמרי שיש לי שאני פשוט שונאת ללבוש כי הם מרושעים ולוחצים ומכאיבים, והחלטתי להתבגר ולהתנהג כמו אדם רציונלי, שמעריך נוחות יותר מהמידה בתווית המכנסיים. וואלק, מכנסיים שיש בהם מקום לנשום זה עולם אחר שכולו טוב. גילוי משמח נוסף הוא שמלות האוברסייז שממש אופנתיות עכשיו וגם מחמיאות בצורת הנפילה שלהן על הגוף.


יום שישי, 10 באפריל 2015

פסח ב' > מעקב זקיקים

לפי החישובים שלי ושל אפליקציית מעקב המחזור Period tracker, הביוץ שלי אמור להתרחש ממש עכשיו, מיום חמישי עד ראשון בערך.
אבל, כמו בצחוק גורל אכזרי זה נופל בדיוק על חמשוש חג שני של פסח, מה שאומר שלא אוכל לעשות את מעקב הזקיקים שתכננתי להתחיל!

התקשרתי לקופ"ח (אני במכבי) והם אמרו שמבצעים אולטראסאונד ביום חמישי, אבל לא בדיקות דם, כך שזה מיותר מבחינתי (מסתבר שכשעושים מעקב זקיקים ללא טיפול תרופתי חייבים את בדיקות הדם).

התקשרתי לרופא הפרטי, והמזכירה שלו, שהיא גם אשתו הסבירה לי קצת יותר על התהליך של ביצוע ההזרעה. בבדיקות הדם אני חייבת לוודא שבודקים את 3 המרכיבים, שהחשוב ביניהם הוא ה LH. אחרי הבדיקה אני מתקשרת לרופא ומעדכנת אותו בתוצאות. הרופא הספציפי הזה גם מבצע את השבחת הזרע בעצמו, כך שזה מקצר הליכים.

אני קצת מודאגת. יושבת במשרד ומזכירה לעצמי לנשום עמוק. לחשוב חיובי, לזכור שהכל יקרה במועד המתאים. אבל בעיקר ממש בא לי לחלוק עם מישהו, לספר הכל ולקבל עידוד ותמיכה, וכרגע, ותוך כדי יום עבודה, אין מישהו מתאים וזמין.

אז כרגע המצב הוא שאני יכולה לסמוך רק על דרך הטבע, שההריון הזה יקרה בצורה לגמרי טבעית החודש, ושבחודש הבא הביוץ שלי ימקם את עצמו באמצע השבוע ושלא יהיו חגים.
ואם לא, אז כנראה שהתינוקי הזה באמת לא מעוניין להיות מזל דגים ואני אחכה עוד קצת וזה יקרה בדיוק בצורה הנכונה והמושלמת ביותר בשבילנו.

יום שלישי, 7 באפריל 2015

הריון כאמצעי לגאולה

היום האחרון למחזור.
שניה לפני שהחודש המשמעותי הזה מתחיל.
החודש שבו ננסה את עניין השבחת הזרע וההזרעה.
בינתיים אני מרגישה טוב, אין דיכאון ואין כאבים בגוף, אבל עכשיו ערב וחזרתי הביתה מתוסכלת.
חזרתי מסיבוב עם שתי חברות, והרגשתי כאילו כל האנשים שפגשנו בדרך, וגם הן עצמן, עוסקים בדברים שהם אוהבים, דברים שמרגשים ומלהיבים אותם.
זה ממש חסר לי, ואני לא יודעת איך למצוא את זה.

העבודה שלי מתסכלת ומשעממת ומתישה אותי ברמות שאני לא יכולה בכלל לתאר.
אני מרגישה שהתדרדרתי מאוד מבחינת היכולת שלי לתקשר עם אנשים, אפילו עם חברים.
אני ממש כבויה.
והכי נורא זה שאני לא רואה שום מוצא. אני לא מצליחה לחשוב על עבודה שבה לא ארגיש ככה בסופו של דבר.
וכרגע המוצא היחיד שלי הוא ההריון הזה.
הריון שברגע שיגמר אני אצא לחופשי מהעבדות הפלורוסנטית המשרדית שלי.
אני אסירה שם, בלי אפשרות אמיתי אפילו לחשוב על להחליף עבודה, עד שההריון הזה יגיע ויגאל אותי.
זו מחשבה בעייתית אני יודעת.
ואני גם יודעת שילד לא יפתור את הבעיה הזאת.
במקום מסוים אני חושבת שאולי עם הילד תגיע ההארה שלי, לגבי תחום עיסוק שאני אוכל להיות יצירתית בו, להתפתח בו, ולא להרגיש שאני נרצחת בו.

על הספר הריון שהוא נס - pregnancy miracle

במהלך הסופ"ש קראתי הרבה ברשת ובכל מיני פורומים וחיפשתי ספרים ועצות לגבי מה לעשות כדי להיכנס להריון.
אני חושבת שזה בעיקר כדי למצוא לי תעסוקה ופעולות שאני אוכל לעשות כדי להרגיש שעשיתי כל מה שאפשר.
כי תכלס אני לא חושבת שבאמת הזרעונים צריכים שיעזרו להם על ידי עמידת נר לחצי שעה אחרי ששוכבים.

באחד הפורומים קראתי המלצה על ספר שנקרא "הריון שהוא נס" או Pregnancy Miracle, שכתבה אישה אמריקאית כלשהי לאחר מחקר ארוך, שלאחריו הצליחה בגיל 40 + להיכנס לשני הריונות לגמרי טבעיים.
היא טוענת שבשיטה שלה כל אחת תיכנס להריון תוך חודשיים (!) אפילו אם היא מתקרבת לגיל 50.

מצאתי ברשת המון המלצות על הספר, אבל בשום מקום לא היה כתוב מה תכלס יש בפנים, מה השיטה המסתורית שהיא גילתה / המציאה.

הצלחתי להשיג את הספר, והתחלתי לקרוא אותו. הוא כתוב בסגנון האמריקאי, המאוד מכירתי ומלא בקלישאות והצהרות מעצימות בסגנון הספר "הסוד" או ערוץ הקניות. זה ספר של קרוב ל 300 עמודים, והרבה חזרתיות ומריחות ומכירות, אבל, הוא עדיין מאוד קריא וזורם ומעניין.

הפרקים הראשונים מספקים סוג של חזרה על מערכות הרבייה של הגוף הגברי והנשי והדברים השונים שיכולים לגרום לבעיה בפוריות.

רק בעמוד ה 100 בערך מגיעים לשיטה תכלס, שעד כמה שהבנתי עד כה בנויה על שילוב של תזונה-תודעה-פעילות גופנית, עם טיפולי דיקור, עיסויים והרבה תוספים של ויטמינים ומינרלים.

הכותבת מגדירה שם את 8 הדיברות של התוכנית, שכוללות 8 שעות שינה לפחות בכל יום, הליכה כל יום, אוכל בריא ואורגני ככל הניתן. הימנעות מאלכוהול, קפאין מכל הסוגים (גם משקאות ממותקים וקפה!!), הימנעות מעישון, וחשיבה חיובית.

אני אעדכן בהמשך עוד לגבי הספר, אבל בינתיים אימצתי בשמחה רבה את השינה  המרובה, אני נמנעת מעישון חברתי ואלכוהול כמובן, אבל ממש ממש קשה לי עם עניין הקפה. בינתיים רק צמצמתי מ 3 כוסות ביום ל 2...

יום שני, 6 באפריל 2015

סוף שבוע מחזורי של ניקוי והתחדשות

עבר עלי סוף שבוע - ליל הסדר רגוע וכיף.
המחזור הזה שיחרר ממני את כל הלחץ שהצטבר בשבועיים האחרונים.
לא רק הלחץ הנפשי, אלא גם כל הכאבים הפיזיים.
החזה שלי חזר לגודל הרגיל שלו וכבר לא מרגיש כמו 2 משקולות עצומות שכואבות עם כל תזוזה, הבטן לא נפוחה, ובאופן כללי אני מרגישה שחזרתי לעצמי, ולאופטימיות ולששון של המשך התהליך במקום היצור הגראמפי והמתפרץ שנהיה ממני.

בליל הסדר שתיתי מלא יין, וקצת שמחתי שכל המשפחה יכולה להיווכח יחד שאני עדיין לא בהריון וזה חסך לי שאלות והסברים.

היה לי גם זמן להכין את עצמי למירוץ של החודש הקרוב, והחלטתי לאכול עוד יותר בריא מאיך שאני אוכלת גם ככה, ואעשה הליכות ומכשירי כושר בפארק, ( זה כי דווקא עכשיו, עד שהשגתי אישור רפואי לחדר כושר, הסתיים לי המנוי). וגם אשקיע במחשבות חיוביות, מדיטציה והירגעות נפשית.

בעוד כמה ימים אתחיל לעשות את מעקב הזקיקים, וכבר בשבוע הבא יש לי תור נוסף לגניקולוג, שאיתו אוכל לברר ביתר פירוט את התהליך של ההזרעה ולראות אם עדיף לעשות אותו דרך הקופה או באופן פרטי.

בינתיים, עשינו היום יחד הליכה בפארק ומכשירי כושר, וגם קנינו אגוזי ברזיל שאמורים לחזק את הזרע! (לא יודעת כמה הוא יתמיד כי כבר עכשיו הוא מתלונן על כמה הזיע, כמה כואבות לו הכפות, ושהוא לא יכול לזוז)

יום חמישי, 2 באפריל 2015

סיכום התהליך עד כה

כשהתחתנו לפני 4 חודשים, קיוויתי מאוד שהכל יקרה בטבעיות ובקלות.
עד עכשיו מעולם לא יצא לי לבחון את הפוריות שלי, אף פעם לא נכנסתי להריון בטעות, וזה בהחלט היה מסקרן לגלות איך הגוף שלי יגיב לכל ערימות הזרע שמגיעות אליו פתאום.

מיד אחרי החתונה פניתי לגניקולוג כדי לקבל הפניה לבדיקות גנטיות - שנינו אשכנזים ולכן היו הרבה מאוד בדיקות לעשות. החלטתי לעשות את המומלצות ואת הבינוניות ולא את הנדירות ביותר. הבדיקות עולות 100 ש"ח לכל מחלה שמחוץ לקופה (ועשיתי 5 כאלה). וקיבלתי מרשם לחומצה פולית, 5 מ"ג. את הבדיקות הגנטיות עושים במעבדה מיוחדת, ולא בכל מקום בו עושים בדיקות דם ואת זה צריך לברר טלפונית. (הגניקולוג שלי לא אמר לי את זה, להיפך, אמר שבכל מעבדה ניתן לעשות זאת).

בגלל תחושתי שהגניקולוג הראשון לא היה מקצועי מספיק, קבעתי לגניקולוג אחר, הגעתי אליו עם תוצאות הבדיקות הגנטיות, הוא עשה לי בדיקת paps, והפנה אותי לעשות את בדיקות הדם ההורמונליות של היום החמישי למחזור והיום ה 20, ובדיקת שתן, שקובעות שיש ביוץ ושהכל תקין מהבחינה שלי.
כשחזרתי אליו עם תוצאות הבדיקות זה היה לקראת המחזור השלישי שלי, שאיחר בצורה מאוד לא אופיינית, וקיוויתי מאוד שכבר לא אצטרך את כל העניין הזה. ליתר בטחון ביקשתי הפניה לביצוע טיפולי פוריות - אמרתי לו מראש שאנחנו מנסים כבר זמן רב. במקביל הוא ביקש שבן זוגי יבצע גם הוא בדיקות דם וזרע.

לצערי המחזור המבושש בכל זאת הגיע, ואז קבעתי תור לרופא של הקופה, שמתמחה בטיפולי פריון.

בזמן הזה התחלתי לברר עם חברות שעברו טיפולי הזרעה והפריה על התהליך וגם באינטרנט. כמעט כל מי שדיברתי איתו המליץ לא לבזבז זמן ולפנות ישר לרופא פרטי -כי יש החזרים והיחס הוא הרבה יותר אישי ומהיר. נרשמתי ל"מכבי שלי" כדי להבטיח החזרים גבוהים ככל האפשר בהמשך התהליך.

הבעיה והגורם המלחיץ ביותר הוא למצוא את הרופא האחד מתוך רשימות עצומות של המלצות - ברשת ודרך חברות. על כל רופא אפשר למצוא ביקורות מהללות ולהיפך, וזה לא היה פשוט לבחור.
בסופו של דבר קבעתי באותו יום של הרופא מהקופה גם רופא פרטי, מה שאיפשר לנו לקבל חוות דעת נוספת וגם להשוות את הרופאים זה לצד זה.

לקראת הפגישה עם מומחה הפריון התבקשתי לבצע בדיקות דם נוספות (ביניהן איידס וצהבת) ולהגיע איתן מודפסות לפגישה (למרות שיש לו את הכל במחשב).

הרופא של הקופה היה בהחלט חביב, ואמר שנקבע אחרי החג לקביעת ההליך הטיפולי, אחרי שבן זוגי ישלים מספר בדיקות זרע ודם, ואחרי שנציג בפניו תעודת נישואין שבלעדיה אין אפשרות להתחיל את התהליך. הוא בחופש בחול המועד פסח, ולכן התור נקבע רק לאחרי החג, מה שגרם לי לחוסר סבלנות ולחץ שנפספס עוד חודש חשוב.

הרופא הפרטי גם הוא היה מקסים, עבר על בדיקות הדם שלי בהקפדה רבה יותר, אמר שאני צריכה להתחסן לאדמת, משמש לחבר את האשכים, ואמר שהזרע בסה"כ תקין וניתן להיכנס להריון גם בעצמנו. הוא רצה שנמשיך לנסות לבד, אבל אמרתי שאני בלחץ ורוצה כבר להתקדם לשלב הבא. אז הוא נתן לי הפניה למעקב זקיקים לקופה.

קבעתי לרופאת משפחה, היא היתה הראשונה שבדקה לי גובה ומשקל, ועברה שוב על תוצאות בדיקות הדם. היא קבעה שהחיסון לאדמת לא בטוח נחוץ, משום שעדיין יש חיסון כלשהו, וברגע שמתחסנים צריך לחכות חודשיים עד שמחדשים ניסיונות הריון, ולכן ביקשה שאתייעץ שוב עם הגניקולוג. ונתנה לי הפנייה לבדיקות זקיקים  (למקרה שההפניה מהרופא הפרטי לא תתפוס)

לגבי מעקב הזקיקים שכל הזמן נותר תעלומה בעיני איך הוא מתבצע, והאם אני נוסעת לגניקולוג עצמו כל יום, ואיך אצליח לקבוע את התורים האלה אם הם כ"כ עסוקים וכל תור לוקח חודשיים לקבוע. אז מסתבר שפשוט מגיעים למכון אולטרא סאונד של הקופה, כל בוקר בין 7 ל 8 הם מבצעים את הבדיקות האלה ללא תור. הבדיקה מתבצעת וגינלית. ברגע שהזקיק מבשיל, מתקשרים לגניקולוג המטפל ומגיעים אליו עם זרע.

צריכה עוד לוודא את הפרטים הקטנים של התהליך כדי שלא נבזבז את החודש.


שוב לא

התעוררתי לפיפי הראשון של הבוקר והמחזור בהחלט הגיע.
עצוב והכל אבל יש בזה שחרור מסוים. לפחות אני כבר יודעת שזה לא, והמתח השתחרר.
היום התחיל נחמד עם קפה בחוץ במזג אויר קסום ועם אהוב לבי שתמיד גורם לי להרגיש יותר טוב כשאני איתו.

שבוע הבא אני אתחיל את מעקב הזקיקים ואז תגיע ההזרעה ואני מקווה שבכך תיגמר מסכת הנסיונות הזאת.

מקווה שלא יהיו בעיות בגלל שזה נופל על חול המועד, וממש מקווה שבמועד המחזור הבא, כשנהיה בחתונה ובצימר, אני ארגיש בעצמי שהגוף שלי מתנהג אחרת בקטע טוב.

לחץ

אני משתגעת. כולי נפוחה ורעבה ועצבנית, ועכשיו הלכתי לשירותים והיה כתם פצפון מיקרוסקופי בתחתונים ועכשיו אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה ואין לי עם מי לדבר על זה, ורק רוצה שהגוף שלי כבר יחליט מה קורה איתו לכאן או לכאן.

וחוץ מזה למה התופעות לפני מחזור שלי התחילו להיות כ"כ קשות מאז שאנחנו מנסים. זה כאילו כל החודש אני בכאבים מוזרים. בלי קשר לביוץ/ מחזור.

יום רביעי, 1 באפריל 2015

נשואים 4 חודשים!

טוב אז היום, או מקסימום מחר זה התאריך המשוער של המחזור שאני מאוד לא רוצה לקבל.
הולכת מליון פעמים ביום לשירותים וכל פעם יש את החשש בשניה לפני שאני רואה את התחתונית.
בינתיים (טפו*3) הכל צחור.

חשוב לי להזכיר לעצמי לא להתייאש במהלך החודש ולשמור על אופטימיות כל הזמן. לפני שבוע כשהתחלתי להרגיש את גלי העצבות הייתי משוכנעת שכבר אין סיכוי והרשיתי לעצמי לעשן 2 סיגריות. אני יודעת שזה לא נורא, אבל חשוב לי להחזיק את עצמי ולא ליפול למקומות האלה.

אם הכל יהיה בסדר, אז זה העיתוי הכי מדהים שיש להיות בהריון - גם מתנה לפסח, גם התינוק יגיע כנראה במזל קשת שאני מאוד אוהבת, וגם הסיוט בעבודה יהיה קצת פחות ארוך... אם לא, אז לא נורא, ובשבוע הבא אני אתחיל מעקב זקיקים בקופת חולים.

כל תהליך הניסיונות שלנו נמשך בסה"כ 4 חודשים (ממש היום). צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם כמה מעט זמן זה בעצם.
4 חודשים ואם אקבל היום זה יהיה המחזור החמישי מאז החתונה.

בחודש הראשון שאחרי החתונה הייתי בטוחה שזה זה. הגוף שלי התנהג שונה לגמרי ממה שהכרתי, לא היו לי בכלל שאלות של האם זה כאב של מחזור או שאולי זה כאב השתרשות. פשוט הרגשתי שונה, הגוף הרגיש חי וצוהל, ומלא בתחושות של כאבים חדשים ועייפות קטלנית שגרמה לי לא לתפקד בשיעורי אירובי וללכת לישון ב 19:00. אבל כנראה שזה לא החזיק, עם או בלי קשר לזה שהלכתי לטיפול וואטסו והייתי במים חמים בערך שעתיים וכולי חששות שאולי בישלתי את העוברון למוות.
בחודש השלישי שוב הייתי בטוחה שזה זה, עשיתי בדיקת הריון והיא שוב יצאה שלילית, למרות שהיה איחור של 4 ימים - מה שמעולם לא קרה לי.
והחודש זו הפעם הראשונה שהחלטתי להקפיד על השיטה של יום כן- יום לא (במקום רצפים יומיומיים). אני עדיין מנופחת מאוד בבטן ובחזה ומקווה שזה סימן, אבל זה יכול להיות קשור גם לזלילה הנוראית של השבוע האחרון.

מחר (בבקשה לא!) מחזור

31/3
לפי אפליקציית מעקב מחזור אני אמורה לקבל אותו מחר. אחרי כל התהפוכות הרגשיות שעוברות עלי מאז סוף השבוע, אני כבר מייחלת לקבל ולגמור עם שביב התקווה שעוד נותר לי.
מצד שני, אחרי שבסוף שבוע כבר השלמתי עם זה שאין סיכוי וזה לא הריון ואין מה לעשות וחודש הבא אתחיל את טיפולי הפריון ויהיה בסדר, עכשיו שוב מזדחל שביב התקווה הזה ואומר שאולי בכל זאת הפעם זה הצליח, ותינוקי בכל זאת יהיה תינוק קשת.
ניסיתי לחפש באינטרנט אם מישהי אי פעם הרגישה בתחילת הריון תחושות דיכאון קשות כמו שיש לי בימים האחרונים. אני בוכה מכל דבר, מתעצבנת וגראמפי באופן כללי על הכל. זה משהו שאופייני לי לפני מחזור אז לכן היה לי ברור שזה לא, אבל מצד שני המשך של הדיכדוך הפעם הוא הרבה יותר מאיך שזה בד"כ. בנוסף, כואב לי החזה בצורה נוראית, יותר מאיך שזה בד"כ מרגיש לפני מחזור, והוא גם גדל והתנפח. בנוסף שכבנו אתמול ולא היה דימום כלל, ובד"כ כשזה כמה ימים לפני אז יש לי טיפה הכתמה אחרי ששוכבים.
מצאתי במאקו כתבה שמתארת את הסימנים להריון עוד לפני שעושים בדיקה, ונראה לי שיש לי רבים מהם –
רגישות בשדיים, והתנפחות שלהם, תהפוכות מצב רוח ורגישות יתר, הרבה פיפי ולפעמים עם ריח חזק ולא מוכר, תיאבון עצום למתוק, כאבי בטן כל הזמן
מה שאין: בחילות והקאות, עייפות וטמפרטורת גוף – לא נראה לי שאני עייפה מהרגיל, דימומים, סחרחורת ועילפון, צרבות.

אז חזרה לי התקווה והשתפר לי מצב הרוח, ופאום אני מרגישה גלי חום וכאבים שאני מתארת לעצמי ככאבי השתרשות ואפילו הלכתי לשירותים בעבודה להציץ בפטמות ולבדוק אם התכהו, מקווה מאוד לא להתבדות שוב!