היום אני חוגגת רשמית את סופו של הטרימסטר הראשון, ומה טוב יותר מלחגוג את זה במפגש עם הילוד המתפתח!
הגענו בשעה 9 לביצוע בדיקת השקיפות העורפית, מלאי חששות ומתרגשים.
הרופא ביצע את הבדיקה בצורה חיצונית, דרך הבטן - ושמחתי שסופסוף הגעתי לשלב הזה.
העניין הוא שזה לא כזה סבבה ומגניב אולטרסאונד בגישה בטנית- הבדיקה נעשית עם הפעלת לחץ רב על הבטן התחתונה וזה היה לא נעים בכלל. בשלב מסוים הרופא אמר לי שאני חייבת להפסיק להתכווץ כי אני מזיזה את העובר ומפריעה לבדיקה.
בקיצור, הבדיקה נמשכה כ- 5 דקות, במהלכן שמענו את דופק העובר פעמיים, ראינו אותו מתהפך מצד לצד ומניף ידיים לכיוון הראש. מאוד מרשים, מרתק ומרגש!
הרופא מדד את הנוזלים בעורף והדגים את גשר האף מה שנקרא וכל התוצאות יצאו משביעות רצון ביותר (אורך עובר מתאים לגילו - 5.41 ס"מ, נוזלים בעורף 0.9 (תוצאה לא טובה היא 3).
תוצאת הסיכון לתסמונת דאון לפי הגיל שלי היתה 1.174, ואחרי הבדיקה המוצלחת הסיכון ירד ל 1:1338. (תוצאה חריגה היא מעל 1:380)
כשסיימנו ישבנו לדבר איתו על המשך הדרך, ביחוד בגלל הנסיעה המתקרבת ליפן.
הוא עבר על הרקע שלי ואמר שלמרות שבפעם הקודמת המליץ לוותר על בדיקת מי השפיר בגלל הסיכון הקיים בה, כעת הוא חושב שבגלל שעברתי הפריה עם מיקרומניפולציה - שגורמת לדבריו לשברים ב DNA, אולי עדיף לשקול בכל זאת לעשות מי שפיר.
הוא אמר שבדיקת הדם היוקרתית (NIPT) ששולחים למעבדה בחו"ל אומנם מספקת תוצאות ברמת דיוק של 99.9% לאבחון תסמונת דאון, אבל את כל יתר התסמונות והבעיות היא מכסה ברמת דיוק של 80-85% בלבד.
כדי שאוכל לקבל חוות דעת שניה הוא הפנה אותי ליעוץ גנטי (כשהתקשרתי אמרו לי שהתור הפנוי הראשון הוא עוד חודשיים וחצי...)
אה וגם נשקלתי פעם ראשונה מאז ההריון - הוא אפילו לא ביקש פשוט עשיתי את זה על דעת עצמי ויצא שאני שוקלת 65. בפעם האחרונה שנשקלתי אצל רופאת המשפחה, אי שם בתחילת טיפולי הפוריות שקלתי 66 (עם בגדים אחרי אכילה ושתיה כן??). אז בינתיים אני מרוצה.
משם הלכתי לקופת החולים לעשות את בדיקת הדם של הסקר הגנטי שמשלימה את תוצאות בדיקת מי השפיר- התוצאות אמורות להתקבל בתוך 10 ימים.
ואת הכי טוב שמרתי לסוף - הרופא אמר שבסבירות גדולה העוברון שלנו הוא בן זכר, כמו שהרגשתי כל הזמן :)
הגענו בשעה 9 לביצוע בדיקת השקיפות העורפית, מלאי חששות ומתרגשים.
הרופא ביצע את הבדיקה בצורה חיצונית, דרך הבטן - ושמחתי שסופסוף הגעתי לשלב הזה.
העניין הוא שזה לא כזה סבבה ומגניב אולטרסאונד בגישה בטנית- הבדיקה נעשית עם הפעלת לחץ רב על הבטן התחתונה וזה היה לא נעים בכלל. בשלב מסוים הרופא אמר לי שאני חייבת להפסיק להתכווץ כי אני מזיזה את העובר ומפריעה לבדיקה.
בקיצור, הבדיקה נמשכה כ- 5 דקות, במהלכן שמענו את דופק העובר פעמיים, ראינו אותו מתהפך מצד לצד ומניף ידיים לכיוון הראש. מאוד מרשים, מרתק ומרגש!
הרופא מדד את הנוזלים בעורף והדגים את גשר האף מה שנקרא וכל התוצאות יצאו משביעות רצון ביותר (אורך עובר מתאים לגילו - 5.41 ס"מ, נוזלים בעורף 0.9 (תוצאה לא טובה היא 3).
תוצאת הסיכון לתסמונת דאון לפי הגיל שלי היתה 1.174, ואחרי הבדיקה המוצלחת הסיכון ירד ל 1:1338. (תוצאה חריגה היא מעל 1:380)
כשסיימנו ישבנו לדבר איתו על המשך הדרך, ביחוד בגלל הנסיעה המתקרבת ליפן.
הוא עבר על הרקע שלי ואמר שלמרות שבפעם הקודמת המליץ לוותר על בדיקת מי השפיר בגלל הסיכון הקיים בה, כעת הוא חושב שבגלל שעברתי הפריה עם מיקרומניפולציה - שגורמת לדבריו לשברים ב DNA, אולי עדיף לשקול בכל זאת לעשות מי שפיר.
הוא אמר שבדיקת הדם היוקרתית (NIPT) ששולחים למעבדה בחו"ל אומנם מספקת תוצאות ברמת דיוק של 99.9% לאבחון תסמונת דאון, אבל את כל יתר התסמונות והבעיות היא מכסה ברמת דיוק של 80-85% בלבד.
כדי שאוכל לקבל חוות דעת שניה הוא הפנה אותי ליעוץ גנטי (כשהתקשרתי אמרו לי שהתור הפנוי הראשון הוא עוד חודשיים וחצי...)
אה וגם נשקלתי פעם ראשונה מאז ההריון - הוא אפילו לא ביקש פשוט עשיתי את זה על דעת עצמי ויצא שאני שוקלת 65. בפעם האחרונה שנשקלתי אצל רופאת המשפחה, אי שם בתחילת טיפולי הפוריות שקלתי 66 (עם בגדים אחרי אכילה ושתיה כן??). אז בינתיים אני מרוצה.
משם הלכתי לקופת החולים לעשות את בדיקת הדם של הסקר הגנטי שמשלימה את תוצאות בדיקת מי השפיר- התוצאות אמורות להתקבל בתוך 10 ימים.
ואת הכי טוב שמרתי לסוף - הרופא אמר שבסבירות גדולה העוברון שלנו הוא בן זכר, כמו שהרגשתי כל הזמן :)
 |
| עוברון מכורבל עם הפנים כלפי מטה בשבוע 11+6, אורך 5.41 ס"מ |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה