עבר די הרבה זמן מאז שעדכנתי את הבלוג, וזה בעיקר בגלל שעוברים עלי ימים של לחץ וחרדה שלא אפשרו לי להצליח להתרכז מספיק כדי לכתוב.
לפני שבוע בעל טס ליפן, ואני מצטרפת אליו רק בעוד 3 שבועות. בזמן הזה אני אמורה לעשות את בדיקת מי השפיר ואת הסקירה המורחבת בלעדיו.
חוץ מזה שזה ממש לא כיף להיות בלעדיו פתאום, והזמן נמתח כמו נצח, הדבר העיקרי שמדיר שינה מעיניי זה הפחד הנוראי שאני מרגישה בגלל בדיקת מי השפיר. בכל זמן נתון אני חושבת לוותר על זה, לבטל את הבדיקה ולטוס ליפן כבר עכשיו.
תוצאות הבדיקות שלי עד כה היו מצוינות - השקיפות העורפית ובדיקת הדם של השליש הראשון הראו תוצאה שאפילו לא דורשת ממני לעשות את החלבון העוברי. את תוצאת החלבון העוברי, שאני בטוחה שתהיה טובה גם, אני אמורה לקבל רק יומיים לאחר המועד המתוכנן של בדיקת מי השפיר.
אז למה בכל זאת לעשות מי שפיר?
יש לי לא מעט חברות שעשו את הבדיקה. כולן עברו אותה בקלות, בלי התלבטויות, ועשו אותה סתם ליתר בטחון, אפילו כשהיו לפני גיל 35. מצד שני הן לא עברו את המסע המפרך והנורא של טיפולי פוריות.
את התור לבדיקה שלי קבעתי כבר ממש מזמן, לפני כמה חודשים, כדי לשריין לעצמי ליתר בטחון. קבעתי את התור באסותא, אצל ד"ר רמי מושונוב, (מכוסה ע"י הקופה, יש להוסיף 121 ש"ח בלבד על הבחירה ברופא הספציפי הזה) עליו קראתי המלצה בבלוג המעולה של יעל קציר - מבשלת הריון.
כשהתייעצתי עם אחת החברות שלי שעברה כבר 2 דיקורי מי שפיר, היא טענה שמי שפיר "עושים רק אצל הגדול מכולם" - פרופ' שלמה ליפיץ. זה הכניס אותי להתלבטויות נוספות - בבדיקה כ"כ חשובה אולי עדיף באמת להשקיע וללכת לזה שנחשב המומחה הגדול ביותר? זה רופא שלא מכוסה על ידי הקופה, והבדיקה אצלו עולה 2000 ש"ח. ההמלצות עליו באינטרנט אכן מדהימות, אבל לאחר התייעצויות עם מלא אנשים, ובעיקר עם חמותי שאמרה שהרופא שלי טוב ואין סיבה להכניס את עצמי להתלבטויות, החלטתי להישאר עם מושונוב.
בינתיים כל לילה אני הולכת לישון בחרדות, חולמת סיוטים ומתעוררת בפחד שמשהו ישתבש בבדיקה וההריון היקר הזה יסתיים בלי שאזכה לפגוש את העוברון. הלוואי והייתי מצליחה להירגע או לקבל איזשהו סימן מהיקום מה לעשות :(
לפני שבוע בעל טס ליפן, ואני מצטרפת אליו רק בעוד 3 שבועות. בזמן הזה אני אמורה לעשות את בדיקת מי השפיר ואת הסקירה המורחבת בלעדיו.
חוץ מזה שזה ממש לא כיף להיות בלעדיו פתאום, והזמן נמתח כמו נצח, הדבר העיקרי שמדיר שינה מעיניי זה הפחד הנוראי שאני מרגישה בגלל בדיקת מי השפיר. בכל זמן נתון אני חושבת לוותר על זה, לבטל את הבדיקה ולטוס ליפן כבר עכשיו.
תוצאות הבדיקות שלי עד כה היו מצוינות - השקיפות העורפית ובדיקת הדם של השליש הראשון הראו תוצאה שאפילו לא דורשת ממני לעשות את החלבון העוברי. את תוצאת החלבון העוברי, שאני בטוחה שתהיה טובה גם, אני אמורה לקבל רק יומיים לאחר המועד המתוכנן של בדיקת מי השפיר.
אז למה בכל זאת לעשות מי שפיר?
- בגלל הגיל שלי - 37 - למרות שהרבה אומרים שהגיל זה שטויות, ואם הייתי בארץ אחרת ההמלצה היתה לעשות רק מגיל 40, ובכלל אני מרגישה כ"כ צעירה שאני באמת בטוחה שהגיל לא מהווה שום פקטור כאן.
- בגלל הליך ההפריה בעזרת איקסי/ מיקרומניפולציה שעברנו - זו הסיבה ששלושה רופאים ויועצת גנטית בתל השומר המליצו לי לעשות מי שפיר. הרופא שלי, שבהתחלה ניסה דווקא לשכנע לא לעשות מי שפיר, שינה דעתו ברגע ששמע שהיה מעורב בזה איקסי. הרופא הפרטי שביצע את ההפריה המליץ לאורך כל הדרך על ביצוע הבדיקה. חבר של המשפחה שהוא גניקולוג בגרמניה המליץ גם הוא (למרות תקוותי שלא ימליץ על כך כי הוא בארץ פחות לחוצת בדיקות מישראל..) והיועצת בתל השומר הסבירה שיש עליה של כ 2% בסיכון למומים בעובר כאשר מתבצעת הפריית איקסי.
יש לי לא מעט חברות שעשו את הבדיקה. כולן עברו אותה בקלות, בלי התלבטויות, ועשו אותה סתם ליתר בטחון, אפילו כשהיו לפני גיל 35. מצד שני הן לא עברו את המסע המפרך והנורא של טיפולי פוריות.
את התור לבדיקה שלי קבעתי כבר ממש מזמן, לפני כמה חודשים, כדי לשריין לעצמי ליתר בטחון. קבעתי את התור באסותא, אצל ד"ר רמי מושונוב, (מכוסה ע"י הקופה, יש להוסיף 121 ש"ח בלבד על הבחירה ברופא הספציפי הזה) עליו קראתי המלצה בבלוג המעולה של יעל קציר - מבשלת הריון.
כשהתייעצתי עם אחת החברות שלי שעברה כבר 2 דיקורי מי שפיר, היא טענה שמי שפיר "עושים רק אצל הגדול מכולם" - פרופ' שלמה ליפיץ. זה הכניס אותי להתלבטויות נוספות - בבדיקה כ"כ חשובה אולי עדיף באמת להשקיע וללכת לזה שנחשב המומחה הגדול ביותר? זה רופא שלא מכוסה על ידי הקופה, והבדיקה אצלו עולה 2000 ש"ח. ההמלצות עליו באינטרנט אכן מדהימות, אבל לאחר התייעצויות עם מלא אנשים, ובעיקר עם חמותי שאמרה שהרופא שלי טוב ואין סיבה להכניס את עצמי להתלבטויות, החלטתי להישאר עם מושונוב.
בינתיים כל לילה אני הולכת לישון בחרדות, חולמת סיוטים ומתעוררת בפחד שמשהו ישתבש בבדיקה וההריון היקר הזה יסתיים בלי שאזכה לפגוש את העוברון. הלוואי והייתי מצליחה להירגע או לקבל איזשהו סימן מהיקום מה לעשות :(
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה