עבר שבוע מאז בדיקת מי השפיר, והלחץ והחרדה שליוו את הזמן עד הבדיקה דעכו בהדרגה.
ההתאוששות שלי מהבדיקה נמשכה 4 ימים של רביצה במיטה ועל ספות - מיום ראשון עד רביעי, ורק ביום בחמישי חזרתי לעבוד.
כמה ימים אחרי הבדיקה הלכתי לגניקולוג שלי, כדי לוודא שהכל בסדר עם העובר ושעדיין יש לו דופק.
אין מה להגיד זה היה יום מדהים ותחושת הקלה שאין לתאר לראות את העובר ולשמוע אותו. הרופא מדד את הילוד, אמר שהגודל טוב ושיש לו מספיק נוזלים לשחות בהם.
צילמתי את הכל בוידאו ושלחתי לבעל שנמצא ביפן והמתין נרגש עד 2 בלילה :)
אמא שלי ואני החלטנו לנסוע לסופ"ש במלון כדי לחגוג את סיום הבדיקה המוצלח, אז שאלתי את הרופא גם האם מותר לי לשחות - תשובתו היא שמותר לטבול, אבל לא לבצע עדיין מאמץ פיזי של שחייה, ושטמפ' של עד 37 מעלות בערך היא סבבה.
הפעם הרופא גם שקל אותי (עדיין אותו משקל טפו טפו) וגם מדד לי לחץ דם.
בנוסף שאלתי אם כדאי לשמור את הדנא העוברי - תשובה שאני צריכה להחזיר למעבדה ממש בימים הקרובים. תשובתו היתה שלא נראה לו שיש צורך, אבל כרגיל הם לא אוהבים להתחייב ולענות תשובות חד משמעיות. החלטתי לא לשמור ולהסתפק בצ'יפ הגנטי.
ההתאוששות שלי מהבדיקה נמשכה 4 ימים של רביצה במיטה ועל ספות - מיום ראשון עד רביעי, ורק ביום בחמישי חזרתי לעבוד.
כמה ימים אחרי הבדיקה הלכתי לגניקולוג שלי, כדי לוודא שהכל בסדר עם העובר ושעדיין יש לו דופק.
אין מה להגיד זה היה יום מדהים ותחושת הקלה שאין לתאר לראות את העובר ולשמוע אותו. הרופא מדד את הילוד, אמר שהגודל טוב ושיש לו מספיק נוזלים לשחות בהם.
צילמתי את הכל בוידאו ושלחתי לבעל שנמצא ביפן והמתין נרגש עד 2 בלילה :)
אמא שלי ואני החלטנו לנסוע לסופ"ש במלון כדי לחגוג את סיום הבדיקה המוצלח, אז שאלתי את הרופא גם האם מותר לי לשחות - תשובתו היא שמותר לטבול, אבל לא לבצע עדיין מאמץ פיזי של שחייה, ושטמפ' של עד 37 מעלות בערך היא סבבה.
הפעם הרופא גם שקל אותי (עדיין אותו משקל טפו טפו) וגם מדד לי לחץ דם.
בנוסף שאלתי אם כדאי לשמור את הדנא העוברי - תשובה שאני צריכה להחזיר למעבדה ממש בימים הקרובים. תשובתו היתה שלא נראה לו שיש צורך, אבל כרגיל הם לא אוהבים להתחייב ולענות תשובות חד משמעיות. החלטתי לא לשמור ולהסתפק בצ'יפ הגנטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה