שלב: חודש שני להזרעות- הזרעה ראשונה מתוך שתיים רצופות (יום אחרי יום)
אתמול בערב קיבלתי את זריקת האוביטרל, ששרפה וקצת הקרינה לרגל. עם או בלי קשר לאוביטרל, או אולי בגלל הלחץ, לא הצלחתי לישון כל הלילה. התהפכתי מצד לצד חסרת מנוח עד הבוקר כמעט.
בבוקר קמנו בקושי, עשינו את מה שצריך כדי להכניס את הזרע לקופסה הסטרילית, ונסענו לקופ"ח בבלפור.
חששתי מאוד מהתהליך דרך הקופה - אבל אני חייבת להודות שהיה מעולה, שירות כמעט כמו אצל רופא פרטי!
הגענו תחילה למסור את הזרע להשבחה. הנערה שמטפלת בו נראתה כמו צרפתיה סקסית בחצאית מיני, ולא בדיוק מה שציפיתי, אבל היתה חביבה ושירותית. בזמן שלקח לה להשביח את הצאצאים העתידיים קפצנו לארוחת בוקר באורנה ואלה. כעבור שעה חזרנו לאסוף את הבדיקה, הצרפתיה אמרה שהזרע "ממש בסדר" ונתנה לי לשמור אותו בחזיה בזמן שיורדים קומה לרופא.
בקומת הגניקולוגיה מיד הוכנסנו לרופא הזר, שראה שאני לחוצה והיה עדין וחביב. החזקתי לבעל את הידיים חזק חזק והסתכלתי לתקרה. בסה"כ היה זריז ולא ממש מכאיב, רק טיפה לוחץ בסוף. לא מאמינה שצריכה לעבור את זה שוב מחר ובטח אהיה שוב בלחץ אטומי כמו חתול בדרך לוטרינר :(
כשיצאנו נשארנו לשבת שם קצת בכיסאות ההמתנה להירגע ולעסוק בחשיבה חיובית ועידוד הזרעים לשחות מהר ולהגיע לביצית ולהצליח להיכנס. אפילו קראתי ברכות מיוחדות להפריה שחברה שלחה לי, כולל משפטים כמו "...שתתן לי זרע חדש, רצוי והגון וטוב ויפה מתוקן ומקובל..." וכו.
הלכתי לעבודה. בעבודה התחילו להיות לי הפרשות חומות, שנמשכו כל היום, מניחה שבבדיקה הרופא קצת שרט את צוואר הרחם.
התחלתי להרגיש ממש גרוע. כאב ראש, בחילה, חוסר מנוחה, גלי חום, חוסר תאבון וכאבי בטן שונים ובשילוב עם העייפות המצטברת מהלילה, אז החלטתי לצאת מוקדם. ניסיתי לישון. שכבתי 3 שעות במיטה ללא הצלחה. מרגישה כמו סמרטוט מעוך. וחם לי ממש כל הזמן.
אתמול בערב קיבלתי את זריקת האוביטרל, ששרפה וקצת הקרינה לרגל. עם או בלי קשר לאוביטרל, או אולי בגלל הלחץ, לא הצלחתי לישון כל הלילה. התהפכתי מצד לצד חסרת מנוח עד הבוקר כמעט.
בבוקר קמנו בקושי, עשינו את מה שצריך כדי להכניס את הזרע לקופסה הסטרילית, ונסענו לקופ"ח בבלפור.
חששתי מאוד מהתהליך דרך הקופה - אבל אני חייבת להודות שהיה מעולה, שירות כמעט כמו אצל רופא פרטי!
הגענו תחילה למסור את הזרע להשבחה. הנערה שמטפלת בו נראתה כמו צרפתיה סקסית בחצאית מיני, ולא בדיוק מה שציפיתי, אבל היתה חביבה ושירותית. בזמן שלקח לה להשביח את הצאצאים העתידיים קפצנו לארוחת בוקר באורנה ואלה. כעבור שעה חזרנו לאסוף את הבדיקה, הצרפתיה אמרה שהזרע "ממש בסדר" ונתנה לי לשמור אותו בחזיה בזמן שיורדים קומה לרופא.
בקומת הגניקולוגיה מיד הוכנסנו לרופא הזר, שראה שאני לחוצה והיה עדין וחביב. החזקתי לבעל את הידיים חזק חזק והסתכלתי לתקרה. בסה"כ היה זריז ולא ממש מכאיב, רק טיפה לוחץ בסוף. לא מאמינה שצריכה לעבור את זה שוב מחר ובטח אהיה שוב בלחץ אטומי כמו חתול בדרך לוטרינר :(
כשיצאנו נשארנו לשבת שם קצת בכיסאות ההמתנה להירגע ולעסוק בחשיבה חיובית ועידוד הזרעים לשחות מהר ולהגיע לביצית ולהצליח להיכנס. אפילו קראתי ברכות מיוחדות להפריה שחברה שלחה לי, כולל משפטים כמו "...שתתן לי זרע חדש, רצוי והגון וטוב ויפה מתוקן ומקובל..." וכו.
הלכתי לעבודה. בעבודה התחילו להיות לי הפרשות חומות, שנמשכו כל היום, מניחה שבבדיקה הרופא קצת שרט את צוואר הרחם.
התחלתי להרגיש ממש גרוע. כאב ראש, בחילה, חוסר מנוחה, גלי חום, חוסר תאבון וכאבי בטן שונים ובשילוב עם העייפות המצטברת מהלילה, אז החלטתי לצאת מוקדם. ניסיתי לישון. שכבתי 3 שעות במיטה ללא הצלחה. מרגישה כמו סמרטוט מעוך. וחם לי ממש כל הזמן.
אולי התחושות קשורות גם למזג האויר המוזר שהיה היום- חם ואביך בשילוב עם גשם.. ואני באמת מנסה לשכנע את עצמי שזה פסיכולוגי, אבל לא מצליחה לתפקד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה