חודש שני לניסיונות הזרעה - הזרעה שלישית, רופא של הקופה

תקציר: חודש שני לניסיונות עם הזרעה, הזרעה שלישית ( הזרעה שניה למחזור זה), ההזרעה הראשונה לחודש זה בוצעה אתמול, והפעם אנחנו מנסים את זה דרך קופת החולים, ובשילוב אוביטרל

הגענו לקופה שוב באיחור, כשהזרע איתנו בתיק כבר שעה ואני בלחץ שלא ימות. הפעם יש תור בכניסה לחדר השבחת הזרע. אחרי 10 דקות נכנסים, ובפנים פוגש אותנו בחור צעיר ומשונה שהחליף את הצרפתיה הסקסית מאתמול. הוא נראה בן 20 וקצת, לא עושה רושם של מישהו מסודר ואחראי בכלל, ולא ברור לי מה לומדים בשביל לעסוק בזה ומי מפקח שם שהוא לא מבלבל את הזרעים. הבחור המוזר שאחראי לעתיד ילדינו אמר שהתהליך יקח שעה וחצי (אתמול זה היה 50 דקות בלבד) ושלח אותנו לדרכנו. יצאתי עם חששות ובתחושת חוסר בטחון ואמרתי לבעל שאם יצא ילד שחור שידע שזה כי הוא ניסה לחסוך!

הלכנו לבית קפה לארוחת בוקר ואז לסיבוב בשינקין. כל הזמן הזה נבנה הלחץ יותר ויותר. מאתמול אני לא מרגישה טוב, יש לי גלי חום ותחושות של קלקול קיבה ואני בלחץ ומתחילה לבכות בלי שליטה.

אנחנו חוזרים לקופה, אוספים את הזרע ויורדים לקומת הרופאים לחכות. גם כאן יש יותר אנשים מאתמול. נכנסים לרופא ואז זה כבר ממש בכי היסטרי, הרופא שואל אם אני רוצה לחכות רגע בחוץ ולהרגע אבל אני מעדיפה לגמור עם זה. סיפרתי לו על תופעות הלוואי והדימום החום שנמשך גם היום. הוא לא מתרגש ואומר שזה נורמלי.

בעל מחזיק לי את היד ומספר לי סיפורים מצחיקים. הבדיקה הפעם ארוכה וכואבת יותר מתמיד. אני יוצאת משם ולא יכולה להפסיק לבכות. האחיות חביבות ושואלות אותי מה קרה ונותנות לי אישור מחלה או כדבריהן: "תעשי יום כיף, תטיילי בקניון, תקני לעצמך משהו" אבל כולי מתפתלת בכאבים ורק רוצה להיכנס למיטה ולישון.